מיניות חדשה

זוג ניפגש

זוג ניפגש מתאהב, ניצוצות וכוכבים עולים לשמים, חתונה שמחה גדולה,

לאחר זמן מה גירושין איבה, שנאה גלויה נתק ואדישות.

זוג ניפגש מתאהב, שמחה וצהלה, זורמים בנהר החיים, מחליטים על פרידה, יש אהבה, אך יש גם החלטה על פרידה,

עצב גדול, הבסיס נשאר אהבה, כבוד, הערכה, שמח בשמחתה.

מאמין מאד ששני זוגות אלו כאשר אמרו "אני אוהב אותך", התכונו בכל ליבם לאהבה,

ברם ישנה אהבה "הנשארת", וישנה אהבה "הנעלמת".

לעולם לא אשכח את האהבה הראשונה,

ואת מפח הנפש שהגיע בעקבות אהבה זו,

אזכור תמיד את אותה בחורה שזימנה לחיינו אהבה מטורפת חושים וענין, בעובדה שלא היססה לגשת אלי כאשר ניסינו לעצור טרמפ הביתה לאחר שבועיים בצבא, ואמרה לי: "אולי תבוא אלי?". עניתי בחיוב מבלי להבין שתשובה זו גוררת אחריה יחסים מדהימים של שלוש שנים יפיפיות בחיינו.

אעלה חיוך על שפתי כאשר אראה במחשבותי את אותה בחורה שביקשה מחבר שלי ביציאה מפאב מקומי להיות הבליינד דייט שלי.

התמסרות חסרת גבולות הייתה נערת הפרחים שהייתה פרח בעצמה,

ולימדה אותי אהבה חסרת גבולות מהי?.

הבנתי מהזכרונות האלה (שמרבית האנשים נושאים עימהם בארון הזיכרון המחייך),

אהבה היא זרם החיים הנמצא בנפש.

מהתבוננות בתוכנית טלוויזה העוסקת בגירושין ומהכרות גירושין סביבי למכביר,

קשה  לתפוס את האיבה בתהליך הגירושין לעומת הצהרות האהבה בחתונה מלאת אורחים ואוכל טוב.

יש בליבי אמונה שפעם הייתה שם אהבה, אז היכן נעלמה?.

הבנתי שאהבות מסוג אלו דומות לזיקוקי דינור כאשר מדליקים אותם

הם מעיפים לכל עבר ניצוצות נפלאים של כוכבים,

אך כאשר הם כבים נשאר אפר, וברזל מפוייח.

אהבה אשר נשארת תמיד, זאת אהבה שנשארת תמיד,

לא קשורה לניצוצות  (גם, אך לא רק), אלא להערכה, כבוד, איכפתיות,

זאת אהבה אשר מחליטים להיפרד, הפרידה מהולה בעצב, ועדיין האהבה נשארת,

ושנים מאוחר יותר, השמחה להיפגש לראות לדבר, מרגשת במיוחד.

שמח שאהבה כזו מצויה בהוויתי מאז ומעולם.