צלול !

מתאספים.
מחפשים,בולשים,יש כמה מוכרים.
בושם יוקרתי באויר, פרחים,איכות.
שמרנות מדוייקת. מנצנצת.
הצלחה באויר, ידע, השכלה,יכולות מוכחות.

זקופה,דאגה לפרט הקטן ביותר, כל שערה במקום.
גבוהה מתמיד, עקב דק ,מרשים,אלגנס.
שרירי שוקיה מודגשים ,מתוחים,מתפתלים בעדנה.
ידיה חופשיות לצדי גופה ,ארוכות ,מסתיימות בהבזק אדום מהפנט.
מחוייטת.
מביטה סביב בנונשלנטיות, ברור שמורגלת במפגשים שכאלה.
נעצרים לידה, שיחה קלה, מחייבת,כרגיל.
פורשת לרגע , הצידה, לשקט יקר מציאות. מבטה סורק את הנמצאים, מהיר.
לא מפספס אף פרט. קולט כל התרחשות. היא מורגלת בכך.
משהו לוכד אותה. ראשה מופנה לשם.......
גבר זר, לא מוכר לה. מרוחק, מסוייג משהו, אחר .
מה תשתי גברת? חופנת בידה כוס יין...
מה שלומך? זוכרת את.....איך....,שם.....
עונה בחיוך , חסרת סבלנות פתאום. ממוגנטת, לההוא, שם, בקצה.
גבוה, תספורת קצרה, ביטחוניסט? חזק. מתנשא משהו,
קרבה לשם...רק לשם...לראות, להבין....סקרנית.
מבט כחול. ישיר וחד....נפגש בעיניה. דווקא עליה נח.
משפילה מבט. מופתעת. לא זוכרת מתי השפילה מבט לאחרונה מול גבר.
האויר רווי מילים...מילים....מילים....חיוכים מתוזמנים, לחיצות יד, טפיחות על שכם.
כל מחווה אפופת קודים ,תוכניות לעתיד, חישובים, רווח/הפסד.
מערבולת מחשבות אופפת אותה, מכונה משוכללת ותכליתית , לשם כך הגיע. כמו כולם.
הוא עומד שם. כהר. שותק. מתבונן בתיאטרון החיים. יודע. ממוקד.
לא יכולה להנתק. ממנו. עין הסערה. שקט שם. מבהיל.
מבטו הצמית אותה. יודע אותה. מיסתורי אפוף סוד.
חיה בתזזית. מוקפת עובדים, קולגות,חברים, אנשים, ארועים חדשות לבקרים. אין רגע דל.
זמנה משועבד לאחרים. מחוייבת סביב השעון. מצפים ממנה לגדולות. אסור לאכזב.
מציצה לעברו....שם בקצה, מבט שחודר את נשמתה. רק בה .
קרן לייזר חודרנית חצופה,פולשת לפרטיותה באלימות.
כנגד הכללים.
לא מכירה אותו, מה המבט הזה? למה?
נעימות מתפשטת....סוג של אינטימיות זרה, מאתגרת, אחרת.
הרפתקנית ומעיזה. עזת פנים במידה. מנתצת גבול..
אני והגבר הזר. המרוחק.
הוא כה בטוח בעצמו. אלוהים. נמשכת כפרפר לאור. לשונה...
משפילה מבט. באלגנטיות.
נושאת עיניה מעלה אליו שוב, נתקלת בחיוך מרומז, או אולי לא?
כן, חיוך. רק שלנו. אישי ואינטימי עד אימה. אני והוא? יכול להיות?
מבולבלת. מתרחקת. מזנקת לים המילים הרחק. מתחמקת.
נבוכה.
מוצאת עצמה מנסה לדוג אינפורמציה, עם מי משוחח ,מי הוא?
מבטו חד מצמית אותה . רעד .
מתקרב, מפלס דרך....אלי? כן. היישר. אלוהים, הבטן מתהפכת.
לא זכור לה שחשה כך, למה כל כך חשוב לה להענות לו? לרצות אותו? מה זה....
גבוה, רחב כתפיים.
שלום, שומעת ממש מעליה.... קול עמוק ומלטף. אקומני..
מחייכת בתוך גל חום שמציף אותה....
נוגע בפניה.
לא יכול להיות !!!! נרתעת ברוחה, גופה קופא במקום, מתמסר, נגד הרוח.
מסוחררת . הכל מתהפך. לא ברור. מי יאמין.
גופה ממוסמר. פניה מתלטפים בידו העוטפת.
מעורפלת. אזוקה במגע. מתמכרת.
ריק. כלום.
גע בי !! עוד............מיחלת ללא קול.
יודע אותה.
שקט.

המשך יבוא. (נסיון ראשון,לכתוב כאן)