|
|
|
אני אוהב כשהדברים קורים , במקרה , או שלא , במקרה ( מאיר אריאל מישהו )
ויצא ככה לאחרונה , שמלאכית היתה צריכה רצועה לכלב שלה , אני מבלה הרבה בחנות בעלי חיים לאחרונה ...(יש לי שלוש גורים חדשים !!)
אז השבוע אני מקבל ממנה הודעה , " ותקנה חגורה " סף החרמנות שלי קפץ לשמיים .
ככה , הופיע לו בפרופיל של , נו טוב , שולטת " תיקלטו שאתם הגברים נועדו לשרת את הנשים ולא ההיפך! "
עכשיו , אולי היא שולטת , אבל דחילק ממי למה ככה , טוב כל אחת ואחד ומה שעושה לה / ו את זה , כנראה ...
ובאו בנים לגבולם , ובנות שיצליחו להנות משירות הגברים , אלה שקלטו את " נועדו לשרת ... וכו' "
אז איך זה לשחק ... ככה ,
כשאתה יודע שאתה העכבר ,
איך זה להחזיק ,
את החבל מלמעלה , וגם מלמטה ?
איך זה מרגיש, וכמה התמסרות יכולה להיות שם ?
כשאתה יודע שאתה הניצוד .
אה ?
אתמול כשדיברנו , אמרת שהיום היה יום המחנך ( מחנכת ) ואני ככה עד כמה שאת מכירה אותי, ועם כל המגבלות והדפיקויות שלי .
אני שם עדין תקוע ביום המחנכת הזה שהיה לך
סנטימטר רבוע אחד של עור מכיל 100 חיישני כאב
מעניין .
איתנו , כי זה אני מולך ,
זה בעיקר אני שמיצר את הבלגן ,
כשרע לי אז אני כותב כאן ,
ואת כבר לא כאן ,גם בגוף, וגם בנפש כמו שאומרים, ולא ממש קוראת אותי.
כשאת ואני מדברים על שליטה , אני מבין כמה אנחנו שונים שם .
כשאיך שהוא יוצא לך שקשה לך איתי , בעיקר בגלל מי שאני .
וגם כי את אוהבת אותי , זה קורע אותי ככה מבפנים .
בגלל גודל הפיספוס .
כשאת לא ממש מצליחה להבין את איך שאני רואה יחסי שליטה,
וזורקת לי כל פעם בחצי זלזול שאצלי זה רק כמה הצלפות בישבן.
ואצלך זה עוד המון יותר - ואת רובם אי אפשר לעשות איתי כי אני לא משחרר ...
אולי זה נכון אבל אני חושב שיש לך גם חלק בזה .
כוסשלרבק שונא להתבכיין . אבל זה מקום טוב להעביר את מה שאני מרגיש .
בעיקר כשאת לא כאן , ולא קוראת ( פחדן דפוק ) וסביר שאחר כך לא יהיה דיבור,
שאצלי זה דיי בונוס , כי מעדיף שלא , זה תמיד משאיר אותי מתוסכל יותר - הרבה יותר
מאשר אם היית יורדת עלי באטרף ומכסחת לי את הצורה , אבל את כבר לא שם .
וגם אני .
Brat
מלכת הסאדו יוצאת מהמחשב ,
מתכופפת כמעה כדי שיראו את מה שרחב ,
מחייכת קלות כשהיא מנחיתה את המלקות ,
זה עושה לך לחשוב שזה טבעי והדדי,
התחת הענק שלה הוא גדול ובשרני ,
יש המון כמותה מושלמות חסרות כל פגם .
ואני כמו כולם הופך לאוטומט מיני ,
כשאני רואה ישבן גדול, זז בתנועות מעגליות , לקצב הצלפות .
וכשהיא מדברת מילות של קוד , כאלה שזרועים אצלנו בקודקוד .
עונש , ילד רע , ואל תזוז , האם למדת את השיעור ?
התגובה טובה אז ממשיכים - לעולם של מראות חזיונות תעתועים .
אני והיא יודעים שזה קשה , ואנחנו מבינים בסוף זה יתגבר .
לא ממש כואב לי הישבן למרות שיכול להבין את הכאב של השחקן .
עוד רגע עוד שנייה, את האחרונות היא מאיטה , היא מותחת גבולות .
הישבן שלו אדום החיוך שלה ענק . היא מחליפה אביזר,
עכשיו חגורה , קודם פדל , עוד עשרה יגיע הקיין .
יש שתי מחוות חובה , אחת קשורה לישבנה , בשנייה חותך באוויר ויש צליל ממכר .
היא אומן של צלילים אשליות וכמיהות , והקיין מייצר לרוחב ערוגות של כאב .
ישרות וברורות אדומות טהורות.
עכשיו זה נגמר , ניקיון ראשוני , אחר כך מקלחת , ראי ...
מי זה היה שם , מה דמותה של המלקה ?
ואיך משתקפת דמות אומללה , שלי ככה ממול במראה .
אני ואת .
ככה כמו פעם , את תגידי , ואני אעשה , ואז תבקשי ואני אספור אחת , תודה אהבה , שתיים תודה אהבה , שלוש ...
פעם אולי אם אני אראה שאת רוצה מאד ,אם את עבורי , זה עושה לי רע , וכשאת ככה כמו פעם חושבת על עצמך , אבל לא לא עכשיו , פעם אולי
ואולי כבר לא .
בסופש גיליתי , שוב , שזה כבר לא כמו פעם , את אומרת - אני לא עושה , את לא מבקשת כי דיי נמאס לך ממני , ואני אני כבר לא רך . ואת לא ממש רוצה מאד , ואם כן אז זה עבורי , ואולי זה כבר בטוח שלא .
אז מה שנשאר הם את ואני , שונים מאד ממה שהיה את ואני , או שאולי לא כל כך שונים .
אני ואת .
ככה כמו פעם , את תגידי , ואני אעשה , ואז תבקשי ואני אספור אחת , תודה אהבה , שתיים תודה אהבה , שלוש ...
פעם אולי אם אני אראה שאת רוצה מאד ,אם את עבורי , זה עושה לי רע , וכשאת ככה כמו פעם חושבת על עצמך , אבל לא לא עכשיו , פעם אולי
ואולי כבר לא .
