צהריים טובים אורח/ת
עכשיו בכלוב

הולך בקלות

פעם כשכמעט ולא הייתי צריך לעבוד , קראתי לבלוג הזה " המלחמה בעצלות " מאז אני עובד ללא הפסקה , בוא , בוא נראה מה יהיה עכשיו עם ההולך בקלות .
לפני 4 שנים. 22 בפברואר 2020 בשעה 6:19

מלכת הסאדו יוצאת מהמחשב ,

מתכופפת כמעה כדי שיראו את מה שרחב ,

מחייכת קלות כשהיא מנחיתה את המלקות , 

זה עושה לך לחשוב שזה טבעי והדדי,

התחת הענק שלה הוא גדול ובשרני , 

יש המון כמותה מושלמות חסרות כל פגם .

ואני כמו כולם הופך לאוטומט מיני ,

כשאני רואה ישבן גדול, זז בתנועות מעגליות , לקצב הצלפות .

וכשהיא מדברת מילות של קוד , כאלה שזרועים אצלנו בקודקוד .

עונש , ילד רע , ואל תזוז , האם למדת את השיעור ? 

התגובה טובה אז ממשיכים - לעולם של מראות חזיונות תעתועים .

אני והיא יודעים שזה קשה , ואנחנו מבינים בסוף זה יתגבר .

לא ממש כואב לי הישבן למרות שיכול להבין את הכאב של השחקן .

עוד רגע עוד שנייה, את האחרונות היא מאיטה , היא מותחת גבולות .

הישבן שלו אדום החיוך שלה ענק . היא מחליפה אביזר,

עכשיו חגורה , קודם פדל , עוד עשרה יגיע הקיין . 

יש שתי מחוות חובה , אחת קשורה לישבנה , בשנייה חותך באוויר ויש צליל ממכר .

היא אומן של צלילים אשליות וכמיהות , והקיין מייצר לרוחב ערוגות של כאב .

ישרות וברורות אדומות טהורות.

עכשיו זה נגמר , ניקיון ראשוני , אחר כך מקלחת , ראי ... 

מי זה היה שם , מה דמותה של המלקה ? 

ואיך משתקפת דמות אומללה , שלי ככה ממול במראה .

 

 

 

 

 

 

 

 


להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י