שנהנית מינית מהענקת כאב, אכפתית, אוהבת, כזאת שלראות תחת אדום מעמיד לה ...
שאוהבת שהדברים נעשים בדיוק כמו שהיא רוצה - או ש ........
יפה , קשתית , עגולה , עור רך , עיניים טובות עד ממזריות .
ידיים חזקות , וראש מלא בפרפרים , ושיטות הכאבה
שנהנית מינית מהענקת כאב, אכפתית, אוהבת, כזאת שלראות תחת אדום מעמיד לה ...
שאוהבת שהדברים נעשים בדיוק כמו שהיא רוצה - או ש ........
יפה , קשתית , עגולה , עור רך , עיניים טובות עד ממזריות .
ידיים חזקות , וראש מלא בפרפרים , ושיטות הכאבה
היא מצליפה , חזק
מאד מדויק , זה חשוב לה
אל תזוז , והוא ממש לא זז ,
אחרי ההצלפה ה 20
היא אומרת, אמרתי לך
לא לכווץ את הישבן ,
הוא מקשיב שוב ,
מדהימה היכולת הזאת להקשיב ,
ואז לבצע .
פתאום הגיע השינוי הזה , החדות , הדרישה הקשוחה , הגיעו במקום הבדיקה , במקום הבקשה .
ואיך זה שלא ראיתי את זה קורה , סוג של קסם יופי חד . אוהב ככה
למה ככה ,
תגידי .
ומה בדיוק קרה , לילד שדיבר עם כוכבים, אה
איך זה שכוכב אחד מעז.
ומי אם לא אנחנו, נשנה את העולם.
אסור לשכוח גם את,
שלא יגמר לעולם - אבל זה כבר אישי .
ככה יצא וככה בטוח שמישהו רצה.
הילד כאן , ממשיך למרות כל הקשיים .
וגם הכוכב קיים לנצח .
והוא זה שהכי נוצץ בשמיים .
ורק אנחנו , רק אנחנו נשנה .
וכמה יכולת ,
מבוזבזת , יש כאן בין הדפים.
כמה מילים שזר לא יבין ,נזרקות לאויר .
וכמה לא התחילו בכלל .
ולא זה לא יגמר לעולם - החושך , האור , והים - תמיד הים
אבל זה כבר אישי , זה כבר אישי
אני צועק כשכואב ,
אחר כך שותק,
נכנס לתוך עצמי .
משתבלל.
אחר כך חושב , מה מקור הכאב .
ואז אני תמיד נזכר ש "בתחבולות תעשה לך מילחמה".
ואז תמיד עולה גם הקריאה , "עם הנצח לא מפחד , לא מפחד מדרך ארוכה". אחר כך אני נזכר , שעם הנצח לא מפחד , אבל אני דווקא כן .
טוב אז נשארו רק התחבולות.
זאת כותרת ארוכה לפן קסום שאני כל הזמן מקפיד להתבונן עליו , בקיצור מחרמן לאלה לראות אישה , עדיף שולטת , שמתיחסת אליך בפרקטיות מעשית כזאת , חסרת סבלנות , סקסי בטרוף
זה לא רצון , זה צורך שכנראה נובע משריטה עמוקה .
מעכשיו, או אולי מחיים קודמים , בכל מקרה זה שם ,
וחזק .
וגורם לי לבעור ,
גורם לי לעשות שטויות ,
ובעיקר להזדקק למשהו -
שבבסיס האמיתי , הכי נקי שלי ,
ברור לי שהוא לא חלק ממני ,
ועדין אני כאן , ולא עף במחוזות שמימיים של יכולת על אנושית שמודעת לעצמה -
עד לכדי זיקוק רוחני אמיתי .
אני כאן ואני צריך את הרגל שלך על הפנים שלי ,
צריך שכשאני מקטר אחרי משימה מעצבנת שנתת לי,
תצליחי להוריד לי סטירה .
צריך את התיקון שלך ,
ושברמה מסוימית תקחי עלי בעלות,
ומדי פעם תענישי כשיש מאחרי העונש שלך פשלה שלי ,
צריך שלפני תסבירי לי לאט , איפה פישלתי ,
ולאט לאט , בלי צל של מיניות , או כעס .
תראי לי את נחת זרועך על עורי החשוף .
תצליפי בי חזק , אז מה אם אני צועק את השם שלך , אז מה .
חגורה , תצליפי בי חזק , גם אם אני כאילו שובר את הכלים .
בועט ברגליים , ויורד מהמיטה .
מתחנן אליך שם כשאני נישבר - את הכי חקה .
ואם את נשארת כשאני נשבר , אז שם זה הכי אוהב .
כי כל האחרים כולם נשברו בדיוק שם . כי בדיוק בקצה , שם
אני הכי אני , הכי נמס , הכי אוהב . הכי חלש ...
או הכי חזק , אבל הכי קרוב לאמיתי , ושם אני רוצה להיות קרוב
אליך
אנחנו זן נדיר, ציפור משונה, החלומות באוויר, הראש באדמה
אם את , כן את
אם את אוהבת , אותי .
איך זה שאת לא מכאיבה ?
איך את לא אומרת לי לפני , שכואב לי ,
" אתה יודע שאני אוהבת אותך ? "
את מבינה אני מפגר , או יותר נכון אחד כזה ש ,
הסתבכו לו החוטים של האהבה - והכאב ,
בילדות .
אחד כזה שצריך כאב , אוהב , אכפתי -
כדי להרגיש אהבה .
אוהבת להכאיב ? זה גורם לך ללחיצות קטנות באגן? ....
אוהבת אותי , כדי להרגיש אני צריך ליד חוט האהבה ,
גם את חוט הכאב - אולי בדיוק כמוך שצריכה ,
מילה טובה , אכפתיות , ליטוף , חיבוק , כי אלה הם הגל הנושא ,
שלך לאהבה , אצלי זה הכאב ,
אז אל תשאלי אם אני אוהב , תוציאי חגורה ,
תשתוללי לי קצת על הצורה - אחר כך אני אנמס לך לתוך היד , הרגל ,
אטפטף לך על הישבן עם היד הגדולה שלי , אשפך מהערצה .
בדיוק כמו הפרפר הזה שישב לך פעם על היד כשאמרת לו , שהוא יכול לעוף
בחזרה .