נקודה למחשבה

לפעמים אני מפחידה קצת את עצמי במחשבות של מה שאני רוצה

ואיך אני רוצה גם שלפעמים יתנהגו איתי ויהיו איתי

מוזר שיחד עם זאת שום דבר בעצם מכל זה לא באמת מפחיד אותי למרות החשש שעולה

הפחד גורם לי מבפנים לרצות גם את הדברים "האלה " שאולי לא אמורה לרצות

דברים שאני אולי לא רוצה להודות בהם ביני לבין עצמי אפילו ועדיין לא הודיתי

זה כמו לחשוב על אש ששורפת אבל אני עדיין רוצה להתחמם בה ולהתקרב אליה

יכול להיות שהמגע יהיה כואב ושורף אבל משום מה נמשכת דווקא לשם ברמה מסוימת

קוראת משהו מסוים ויודעת שזה נוגע בי מבפנים ואולי אני רוצה להיות שם בעצמי

ואולי ברגעים אחרים של שפיות אמחק את הפוסט אבל עכשיו זה פשוט מרגיש נכון