צהריים טובים אורח/ת
עכשיו בכלוב סינון

שבילים צדדיים

אחת שלא קשורה
לפני שנה. יום שישי, 16 במאי 2025 בשעה 0:59

למה כל כך דחוף לשוחח בטלפון לפני מפגש?

בין אם הוא למטרת חתונה,

דייט,

סטוץ,

ידידות,

או רעות אמיצה בין יפי הבלורית והתואר?

 

למה זה תמיד צריך להגיע לשיחה טלפונית? 

22 אותיות קיבלנו והן יוצרות מיליוני צירופים, תשתמשו בהן.

 

הקול הצרוד, הסקסי, המפתה או הנואש שלך לא מעניין אותי

וגם ככה אאבד את זה תוך כדי השיחה ואתחיל לקרצף את הבית,

לכתוב ספר,

או לנסות מתכון ש20 שנה אני רוצה לנסות.

 

פעם אהבתי מישהו שבכל בוקר השאיר לי פתק על השולחן עם כמה מילים.

ולפעמים היו שגיאות במילים הללו,

אבל הן היו שגיאות שהעבירו כל כך טוב

מה שאלפיים שיחות טלפון לא. 

 

יום טוב

לפני שנה. יום שלישי, 29 באפריל 2025 בשעה 16:00

שפעם היה לנו יום אחד בשנה כדי לזכור אותם

וביום הזה היינו עצובים, עצב אטומי, מפחיד, מפלח

ופתאום היום הזה כל כך רגיל

כי גם בכל 364 הימים האחרים אנחנו בדיוק באותו מצב הרוח. 

 

משהו אבד לנו, לכם אולי לא, לי כן

פעם ידעתי לשמוח

ולפעמים אפילו צחקתי עם דמעות,

היו פעמים שגם יצאה לי נחירה מביכה.

ואני לא מצליחה לזכור את הימים האלו

ולא מצליחה לחדש אותם.

 

מישהו אמר לי ציפרלקס,

אחר אמר רילוקיישן

ואחת אמרה סקס.

 

ופעם, פעם מזמן מזמן, אמר לי בחור אחד שמאוד חיבבתי 

שעדיף להניח לפתרונות מהירים ולעבור דרך הכאב.

אז בזה אני בוחרת כרגע,

יום יום, שעה שעה, לעבור דרך הכאב.

מתישהו הוא יתייאש ויתפוגג.

אתאפר, אלבש משהו יפה, אקנה בקבוק יין יקר בגוזמה,

אפגוש אתכם

ונצחק גם יחד. 

לפני שנתיים. יום רביעי, 7 באוגוסט 2024 בשעה 19:04

הבדידות הזו תגמור אותו

היום שתיתי יין אדום כדי להרדם.

לא נרדמתי.

 

מה עשיתי במקום?

שמחה ששאלתם. 

 

ירדתי לגינה הציבורית ורבתי עם שתי פרחות שהרעישו בחצות הליל.

 

היה מספק

אני עדיין לא נרדמת..

לפני שנתיים. יום שבת, 3 באוגוסט 2024 בשעה 15:46

שש שנים שלא נכנסתי לפה, לא נגעתי באתר הזה,

לא בבלוג הזה

ולא במחשבות האלו.

 

הייתי נשואה לכבאי התשוקה הראשי בעולם,

עכשיו אני גרושה ממנו, הוא מכבה את התשוקה לאחרת.

 

הבעיה היא,

שאף אחד לא מצליח להבעיר את שלי

עשה עבודה טובה החרא.

 

ניחא. 

לפני 8 שנים. יום רביעי, 21 במרץ 2018 בשעה 9:16

שנתיים בדייוק מהפעם האחרונה שכתבתי לבלוג הזה.

פוסט

פוסט,

אני עוברת אחורה וקוראת.

ומה התקלקל בי שאני כל כך מובכת פתאום?

למה זרע, תחת וזיון על קיר סמטה חשוכה, נראים לי כרחוקים שנות אור מחיי?

אולי התנקתי,

בריא יותר להתנקות.

נכון? 

 

נו לא,

ברור שהלכלוך עדיף. 

ניחא,

לפחות אני מאוהבת

ונאהבת.

 

 

לפני 10 שנים. יום רביעי, 9 במרץ 2016 בשעה 4:38

"אתה בן זונה גדול" אמרתי לך שיכורה "מזיין את המוח לכל מי שרוצה לשמוע, אבל שתדע, כולן יודעות מי אתה באמת."

צחקת והמשכת ללכת.

חלצתי את עקביי, השארתי אותם על המדרכה בטיילת והלכתי אחריך.

"לפני חמש שעות היה פה פיגוע ואת, כל מה שמעניין אותך אלו חיי האהבה שלי?" הסתובבת אליי.

"אני רוצה שתזיין אותי." אמרתי.

שתקת

שתקתי גם אני, מופתעת מהמילים שיצאו לי פתאום מהפה.

"בואי" אמרת

והתחלת ללכת.

שם, אל מול הדולפינריום

הנחת את ידיי על עמוד חשמל 

ואת ידיך עליהן.

קרעת לי את הגרביון בבת אחת, אפילו לא ניסיתי להתנגד.

"את מרגישה כמה הוא עומד?" שאלת.

לא עניתי.

"תעני לי זונה!" נשכת לי את האוזן.

"אני רוצה אותו בפנים, בבקשה" התחננתי.

כופפת אותי

פישקת את רגליי, נזלתי.

"הנה, לאט לאט" אמרת והכנסת את הכיפה הגדולה שלך אל תוכי.

השתחררתי מאחיזתך, הושטתי יד אחורה והצמדתי את אגנך אל תוכי.

"את הכל אני רוצה, את הכל"

משכת לי בשיער

"הנה שרמוטה שלי, הנה אהבה שלי, את הכל אני מכניס, את הכל"

הפעם גמרתי אני ראשונה

והלילה 

לילה טוב.

לפני 10 שנים. יום רביעי, 2 במרץ 2016 בשעה 6:11

כשנתרחק רגע מן הפומביות

המעיקה כל כך

אגלה לך דברים שאינני מגלה לאיש.

הלוואי ותחליט לנצל אותם,

כואבים ככל שיהיו.

לפני 10 שנים. יום שלישי, 1 במרץ 2016 בשעה 17:15

"יש משפט ברומנית שאומר שלכל סיר יש מכסה" אמר לי בחיוך נהג המונית.

כשהגענו, נתתי לו טיפ של חמישה שקלים.

בבית, הבטתי על הסירים במטבח שלי

אחר כך פתחתי את ארון המכסים

היו יותר מכסים מסירים.

"המבחר" חשבתי לעצמי "הוא גדול מדי"

אחר כך, במקלחת

חשבתי לעצמי

שאין צורך באו או

אם אפשר גם וגם

פישקתי את רגליי

והתענגתי על זרם המים.

 

לפני 10 שנים. יום שני, 29 בפברואר 2016 בשעה 8:59

כבר שבוע והמחזור הזה לא נפסק.

הלוואי והייתי מוצאת

אלף טרקטורים

שהיו מוכנים לחרוש בבוץ.

-

אני נטרפת פה.

לפני 10 שנים. יום ראשון, 28 בפברואר 2016 בשעה 5:03

חמש מאות שקל עולה כניסה לקונצרט

במקום

התלבשתי יפה

בחרתי סונאטה מרשימה של שופן

מזגתי לעצמי כוס יין

וישבתי להאזין לה בבית.

 

--

אחר כך,

שכבתי על הספה

פישקתי קצת את הרגליים

והכנסתי יד אל תוך התחתון.

דמיינתי איך אנחנו חוזרים מהקונצרט

בוחרים את הסונאטה ששמענו 

ועושים איתה אהבה.

-

גמרתי עוד לפני ששופן הגיע

אל הבית השני.

ונרדמתי.