סופשבוע נעים אורח/ת
עכשיו בכלוב

סיפורים בדיוניים

המשך לסיפור של רבקה סטרן, Aunty’s little sissy
לפני 9 חודשים. 20 בפברואר 2024 בשעה 14:32

פרק 1

שבוע עבר מאז דודה הפכה אותי לסיסי מייד שלה. עבדתי בצמוד עם ג’קי ולמדתי איך לשרת לנקות להגיש ארוחות. כל ערבהייתי מולבש בבייבי דולס ומקבל עיסוי פרוסטטה לפני השינה. במהלך השבוע נמנעה ממני חליבה והדגדגן שלי היה בתוךהכלוב שננעל ע״י דודה.

 


״תעמדי ישר ג’סטין! ותיתן לי את הקידה לפני שאתה מגיש אוכל!״ נזפה בי דודה.

״כן דודה״ אמרתי במהירות.

״אני באמת מאוכזת ג’סטין, ידעתי שיקח זמן לאלף אותך אבל לא שחשבתי שאחרי שבוע הביצועים שלך יהיו כל כךעלובים״.

״ג’קי אני מצפה ממך לעבוד צמוד לגסטין ולהסביר לו את הדגשים של העבודה כמשרתת״.

״אני יוצאת לסידורים, ככה שאת אחראית פה כשאני לא נמצאת״.

״כן דודה״ הגיבה ג’קי.

הולבשתי בשמלת וניל, נעלי מרי ג׳יין עם מנעולי קרסול, גרביונים ותחתונים(כמובן שהכל היה בצבע ורוד), פיאה בלונדיניתוחזה סיליקון.

היינו בסלון וג׳קי הראתה לי את הדגשים שדודה דיברה עליהם. במהלך ההסברים והמטלות שג׳קי הנחתה אותי לבצעהבחנתי שלא רק דודה אינה נוכחת. הבית היה ריק לגמרי (לפחות ממה שיכולתי לראות). ואמנם הייתי לבוש כסיסי אבלראיתי הזדמנות לברוח. זה הרגע שלו חיכיתי מאז שהגעתי למקום הזה.

הלכתי אל החדר שלי.

״ג׳קי את יכולה לבוא לפה בבקשה״ קראתי …

התחבאתי ליד הדלת וכשג׳קי נכנסה לחדר דחפתי אותה, היא נפלה על הרצפה.

״מה את עושה?!״ היא עוד הספיקה לצעוק לפני שסגרתי את הדלת ונעלתי אותה במנעול החיצוני.

כבר ידעתי טוב מאד שהחדר היה אטום לקול, וג’קי לא יכולה לצאת.

הלכתי בצעדים מהירים לעבר דלת הכניסה, לא ממש יכול לרוץ בנעלים שלי. יצאתי מהבית החוצה וסגרתי את הדלת.

התחלתי לצעוד לעבר שער היציאה החיצוני של הבית. הבית היה מוקף בגדר אבל היה שער חשמלי למכוניות ללא שומרבכניסה. הגעתי אל השער וחיפשתי דרך לפתוח אותו.

 


יצאתי החוצה והתחלתי ללכת לאורך הכביש. השכונה היתה יחסית מבודדת ורחוקה מהעיר. קוויתי שתעבור מכונית ותראהאותי…

המשכתי ללכת במורד הכביש לאחר כחמש דקות הליכה איטית בנעלי עקב ראיתי בית בצד הכביש. נכנסתי דרך שערהכניסה שהיה פתוח… דפקתי על דלת הכניסה. לא האמנתי שמישהו הולך לראות אותי ככה אבל לא ממש היתה לי ברירה.

הדלת נפתחה ומולי עמד גבר מבוגר.

״כן איך אפשר לעזור לך?״

״היי אני צריכה להשתמש בטלפון שלך״ אמרתי בסוג של פאניקה.

״את בסדר? מה קרה?״

לא ממש ידעתי האם לספר לאדם מולי את הסיפור ומה שקרה לי אז החלטתי לשקר

״המכונית שלי נתקעה והטלפון שלי ללא סוללה, אפשר בבקשה להשתמש בטלפון שלך.

״איפה המכונית שלך חמודה? את רוצה שהעיף בה מבט?” שאל

״לא הלכתי ברגל כמה דקות עד שהגעתי לבית שלך, יש לי טריפל A״ המצאתי שקר מהר.

״טוב תכנסי פנימה״ אמר האיש והכניס אותי לחדר האורחים.

״אני מייקל מה שמך?״

״גסטין״ עניתי, לא רצתי לומר יותר מידי.

״שבי בבקשה, את רוצה להטעין את הפלפון שלך?” שאל.

״לא תודה, השארתי אותו במכונית״ המשכתי לשקר.

״הבנתי, תרגישי בבית, אני אלך להביא את הטלפון שלי. את רוצה משהו לשתות?״

״לא תודה״ עניתי.

כבר חשבתי מה אני אומרת בטלפון. לא היתה לי ברירה מלבד להתקשר למשטרה ולספר שנחטפתי. לא יכולתי כמובןלהתקשר לאמא.

הסתובבתי האחורה כי שמעתי את מייקל חוזר. פתאום ללא התראה הוא אחז בי בחוזקה ועם ידו השנייה הוא סובב לי אתהראש כך שלא יכולתי לראות אותו. הוא שם לי משהו על הפה, בד רטוב עם ריח חזק.

״אאאאאההההה״ צעקתי

נסיתי כמיטב יכולתי לא לנשום ולשחרר את ידו מפי. נאבקתי אבל מייקל הפיל אותי מהכיסא לרצפה. הייתי שכוב על צד הגוףשלי ומייקל היה עם הגוף שלו לצידי. הוא היה גבר גדול בערך 250 פאונד וגובה 3״6. הוא הצמיד את היד עם המטפחת לפהשלי בחוזקה, עם זרועו השנייה הצליח לעטוף את שתי זרועותיי.

״אל תאבקי סיסי, זה יכאב פחות״ אמר ברוגע

הייתי אחוז אימה מקולו הרגוע! השתוללתי אבל הריתוק שלו היה חזק מידי, הוא לא ממש התאמץ והיה חזק מאד. ״תרגעיסיסי, אני לא רוצה לפגוע בך, זה כבר נגמר״

״אאאאאאא״ המשכתי לצעוק לתוך היד שלו.

הכל התחיל להיות מטושטש, וכבר בקושי יכולתי לזוז, הוא הוריד לי את המטפחת מהפה… ההכרה שלי היתה מעורפלת. הרגשתי אותו קושר לי את הידיים מאחורי הגב עם אזיקון פלסטיק.

״את שלי עכשיו״ אמר והרים אותי באוויר, הוא סחב אותי ולמרות שהכל היה עדיין מטושטש הרגשתי שאנחנו יורדיםבמדרגות…

עם כאב ראש איום ונורא ובערפול חושים. הייתי שכוב על בטני, הוא קשר חבל למפרקיי ואזיקון הפלסטיק הוחלף גם כןלחבל.

רצפת האבן עליה שכבתי היתה מחוספסת, כנראה הייתי בסוג של מרטף. הרגשתי אותו מפשק את רגליי, וזה הרגיש כאילוהוא קושר משהוא לקרסוליי, שמעתי רעש מתכתי. לאחר מכן הרגשתי כאילו אני לבדי בחדר. ההכרה שלי החלה לחזור אלייוהבנתי שמוט ברזל נקשר לקרסוליי ומונע ממני לסגור או להזיז את אותן. נסיתי להעמד על הרגלים אבל לא הצלחתי.

שמעתי את מייקל נכנס חזרה למרטף … הצלחתי להרים את הראש וראיתי אותו למרבה האימה עם מכנסיי עור ונעליםשחורים, המפשעה של המכנסיים היתה פתוחה חושפת את איבר מינו הזקור, ומעל חגורה עם ניתים כסופים. חזהו היהחשוף וכובע עור שחור על ראשו.


להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י