הגעתי קצת מוקדם, ואני יודעת שהמלכה לא אוהבת שאני לא מדייקת, אז חיכיתי קצת בחוץ, מרגיעה את המחשבות, מסדירה את הנשימה.
ידעתי שלא נהיה לבד. ידעתי שיהיה קשוח. טוב שהקדמתי- כך יכולתי להתאפס קצת.
הגעתי לדלת הכניסה, בעדה שמעתי אנשים וצחוק.
נכנסתי.. כולם מסתכלים עלי, מודדים, בוחנים.
שני הגברים הסתכלו על גברתי במבט מעריך, כאילו לאשר שלא ציפו לפחות מזה.
מספר שניות, ואז כולם חזרו לשיחות שלהם.
דובי כבר הייתה שם, מכינה לכולם לשתות. התחבקנו.. והיא אמרה לי בשקט שהיא מקנאה, ואיחלה לי שאהנה מזה עד הסוף.
זה היום שלי. זו החוויה שלי.
בשלב מסויים אחד הגברים ביקש שאגש.
הכל זכור לי בערבוביה שלמה. זינים שחונקים אותי, ידיים גדולות על הצוואר שלי. אנאלי כואב, קורע. צעקות שאני יודעת שהיו שלי, אבל לא זוכרת שצעקתי אותן. אני זוכרת שראיתי את דובי מסתכלת עלי בעיניים גדולות ומקנאות. אני זוכרת שהמלכה שלי הייתה שם כל הזמן, שומרת, מסתכלת ומוכנה לכל קריאה.
אז זה נגמר, ונשארנו בסוף הערב דובי, המלכה ואני.
כבר כמעט היה בוקר, אבל לא יכולתי להרדם. דיברנו. בשקט בשקט. שלושתנו. על החוויה, על מה שאני מרגישה עכשיו. וכשנרדמתי, זו הייתה שינה רגועה. שינה בלי חלומות. שינה תשושה.. ומרוצה.
תודה רבה לך מלכה שלי. אני אוהבת אותך כל כך
תודה על החוויות. תודה על החיבוק השומר. תודה גם על דובי הקטנה.
תודה גם לכם שהייתם שם והייתם שותפים לחוויה הזו שלי
