הידיים שקשורות לבסיס גבה, מוצלבות מאחור.
חבל ארוך משתלשל מלמעלה, מעגן אותה.
רצועות העור שאוחזות את פרקי גפיה נושקות, יריכייה פסוקות.
היא רועדת מהתרגשות או פחד, שניהם אותו הדבר בשבילה.
מתנדנדת מצד לצד קצת, שוקעת פנימה.
חמימות מתפשטת מהבסיס ועד הקצה שידיים מחליקות על הגוף שלה ומרפרפות את דרכם דרך כל גבעה וחריץ.
האוויר הקר מחדד, כל נגיעה מסמררת ומתנדנדת ישירות החוצה בשרוך של תשוקה שנבנה.
הכל קופא שהצריבה של היד שורפת את הפלח שלה.
הכל בוער שהצריבה כבר הופכת לאחרת. אפלה יותר.
האוזניים שלה קולטות הכל אבל רק רסיסים נשמעים.
הקול שלו רוטט בתוכה, היא נושפת קטועות,
הכל נעצר.
הכל מחשיך,
הכל נעלם,
היה זה חלום או שמא הייתה זאת מציאות?
תמונות מהבהבות בעיניה, חדורה, עקודה, משופדת.
בוכה, מזויינת, מוצצת.
פיו בצד אוזניה, מפיק נטיפויות.
גופה מחורץ, ירכיה רטובים, גופה מוכתם.
חיוך.
נשיקה.
בוקר.