לפני 15 שנים. 26 בפברואר 2009 בשעה 20:45
שרוצה להתקפל לכדור קטן ולהיעלם
הגיגים במבחנה
מחשבותיי ותחושותיי בדיו הוירטואליתלפני 15 שנים. 26 בפברואר 2009 בשעה 19:57
ובעייתי.
דווקא התחיל מעולה, מבחן היה מצחיק כמעט בפשטותו, הרבה להבין מה רוצים, אבל זה פשוט כשמרוכזים, היה קצת לחכות לוועדת קבלה אח"כ, אבל בקטנה, ישבתי עם האנשים, דיברנו, היה בסדר,
יותר מאוחר התחילה נפילה
קשר ידידותי פלוס, שיש לי בו צרור רגשות לא זעיר הקשור אליו
שכבר מתנדנד להערכתי זה מספר שבועות, קרס.
עכשיו, אחרי שינה של 3 וחצי שעות, אני מרגיש מנותק מהעולם, מעין מחסום ביני לבין הרגשות,
וזה מפחיד אותי. פוחד להרגיש מה ניצב לי מאחרי זה כרגע
לפני 15 שנים. 18 בפברואר 2009 בשעה 21:47
הייתי היום בהופעה של המחזמר שיער, גרסא עברית כמובן, מעט מעניינת ומעט מאכזבת
מיקום טוב שורה ראשונה
היו חלקים מבדרים, היו חלקים נוסטלגיים שדמו לסרט המעולה
השירים עוברתו חלק ממש נהרסו ע"פ דעתי וחלק לא.
היה שלב שהגברים על הבמה נשארו בעירום מלא והמחשבה הראשונה שצצה לי בראש היא שקלטתי קודם באיזור קבלת הקהל ילדה שלא יכלה להיות מבוגרת יותר מגיל 14 שהגיעה עם סבתה או משהו כזה, ניסיתי לחפש סימנים אח"כ לנוכחות ילדים, לא מצאתי, אולי לא נכנסה בסוף, לא יודע.
היה מעניין לראות, עכשיו אני מקשיב לדיסק המקורי של שיער
ונזכר בפעם הראשונה שראיתי את הסרט, בחוג העשרה בחטיבת ביניים, הראו לנו את הסרט (ודילגו על העירום כמובן הממזרים חחח) והסבירו לנו עליו, כך שגם ידעתי לחפש את הדברים החשובים בהצגה היום, ושמחתי למצוא אותם
לפני 15 שנים. 17 בפברואר 2009 בשעה 11:03
ראשי מלא במחשבות, זועק לי למנוחה שכרגע אני לא מעניק לו
קמתי ב7 וחצי היום, התארגנתי לי ויצאתי לפגישה שנקבעה לי עם גרפולוגית
היא הכינה מראש דף ע"פ נומרולוגיה ובו מידע עליי, לקראת הסוף צחקתי ואמרתי לה שרק נפגשנו והיא כבר מכירה אותי טוב יותר מההורים שלי, עשיתי אבחון למצוא את הקשיים שלי בעולם, את היכולות שלי, ואיך אני רוכש מיומנויות נוספות ומתפתח לכיוונים שיתאימו וירגישו לי נכון
עכשיו אני יושב לי בפעם העשירית אני מניח ליצור לי תבנית של סדר יום ע"מ להגיע למצב בו אני יכול להסתכל אחורה ולראות בחיוב את השגיי לאותו יום
התיישבתי ורשמתי לי מילים אלה כדי לסדר לי בראש את הרעיונות
"תכנון חדש לסדר יום מועיל - יום = 24 שעות, מתוכם 6 עד 8 הולכות לשינה (מצב רצוי)
מה שמשאיר 16 עד 18 שעות של עירנות ליצירת יום פרודוקטיבי (מצב רצוי)
אספקטים שניתן למלא ביום:
ספורט
לימודים
עבודה
פנאי
יחסים אינטימיים
יחסים חברתיים
הגייינה אישית
תזונה
לפני כל פעולה יש לבחון על איזו קטגורייה היא נופלת
יש צורך לוודא שלא מפריזים בשימוש בקטגוריית פנאי ושהיא לא לוקחת זמן חשוב לקטגוריות אחרות שניתן לבצע (שלא לדבר על חובה לבצע)
יותר קטגוריות = יום פרודוקטיבי יותר "
מה שנשאר עכשיו זה לוודא שאני עוקב אחרי ההוראות שלי 😄
9 ימים למבחן הקבלה ועוד לא למדתי לזה, לימודים חייבים להכנס לסדר היום ומהר
לפני 15 שנים. 15 בפברואר 2009 בשעה 17:47
יצאתי היום אחרי 5 שעות שינה למשרד התעסוקה, במטרה לראות מה אני יכול לקבל מהם, מאחר ואני לא במצב אידיאלי כרגע, ללא עבודה או מקצוע ביד.
עניינים רצו שם דיי חלק, ויצאתי דיי מהר עם הפנייה למכללה
קבעתי עם חבר מהתיכון שאיתו התכנון ללמוד, תמיד יותר קל כשחבר דוחף ונמצאים יחד בסירת הידע הזאת, והתחלנו לחפש את המקום, בהתחלה בכלל הלכנו לכיוון הפוך, וגם נתקלנו בעוד ברנש שחיפש את אותו מקום, רק לקורס אחר, במשך 4 שעות (אולי הוא הגזים קצת עם הערכת הזמנים, לי אין מושג)
הגענו, נרשמנו, ב26 לחודש מבחן קבלה,
Wish me luck
לפני 15 שנים. 31 בדצמבר 2008 בשעה 22:34
רע לי.
לא מדבר על זה שאני משתעל מנוזל וכל זה, מזה לא אכפת לי במיוחד
המצברוח שלי, שעד עכשיו היה סבבה פשוט ירד לקרשים קצת לפני חצות, סתם מהעלאת מחשבות וסיטואציות
לילה טוב לכולכם, נקווה ששינה טובה תעזור לי עכשיו
לפני 15 שנים. 9 בדצמבר 2008 בשעה 23:31
קיימת תופעה בישראל, ולא רק פה, שבכל מקום אפשרי אנשים אוהבים להשאיר בו את חותמם.
על קירות, סלעים, עצים, גדרות, עמודי חשמל תחנות אוטובוס, כל מקום תמצאו איזה כתובת - שירלי הייתה פה 20.07.94.
או דברים בסגנון.
מקום אחד מעניין שאנשים לא ממש נוהגים להשאיר בו חותמם - בבלוג שלי!!!!!
מה איתכם אנשים? אני יודע שאתם מסתכלים פה, יש לי חיישן שהתקין כלובי אצלי בבלוג שאומר לי כשעובר פה מישהו, תנו איזה סימן, לדעת מי היה כאן.
התייעצתי עם מומחים בנושא, פסיכולוגים, פסיכים, מתימטיקאים ועובדי דואר ממורמרים לבדוק מה ניתן לעשות, למה, איך, ואת הסיבה למה לא הציפו לי פה את הבלוג בחתימות "הייתי כאן", וגיליתי שבעולם הנאור לא נהוג לקשקש בכל פינה, ועדיף מקום שהוקדש לכך,
על כן ובהתאם לזאת הריני מציג בפניכם את ספר האורחים של הבלוג שלי!
ספר זה ניתן לחתום בו בלי שדבר זה ייראה כמעשה וונדליזם
אנא שימרו על ספר זה והשתמשו בו, הוא כאן בשבילכם.
לפני 15 שנים. 1 בדצמבר 2008 בשעה 18:58
אתמול - ה30 לנובמבר 2008, הגעתי למקום עבודתי בר"ג וגיליתי שאני לא ברשימה משום מה,
ציינתי בפני ראש הצוות שקראה את השמות שאני נמצא, והלכתי לחפש לי מקום להתיישב
ראש הצוות שלי, במבט מעט מופתע, ביקש ממני ומעוד בחור שהיה שם להתלוות אליו רגע, ואיזו הפתעה, מסתבר ששכחו לגלות לי, אני מפוטר.
התקשרתי לייצור הנשי והוחלט שאני אקפוץ לביקור, ב9 התנתקנו כדי שתוכל להתחיל להתארגן לביקור פתע אצלי במאורה
מי שחושב שנשים מתארגנות מהר טועה בגדול... דבר שאמור להיות פשוט, סידור תיק, מתגלה כמבצע אנטבה, אבל סבבה, חיכיתי בסבלנות ועם חיוך.
בביתי יצרתי מחדש את הפיצה מהפוסט קולינריות לשמה עם טיפה שדרוגים היה מוצלח ביותר
וגם שאר הערב והבוקר, ואחה"צ היו מושלמים
אבל לא נלאה אתכם בפרטים הסוערים שמתרחשים בסיפור זה, לא שאני חושש שאני אקלקל פה מישהו 😄
סוף פסוק, היה אחלה של יום, רק שאני פתאום מובטל, אז יאללה להתחיל לחפש עבודה
לפני 15 שנים. 28 בנובמבר 2008 בשעה 10:11
נסעתי אתמול לעבודה (שד"א היה זוועה) ובאוטובוס בדרך לת"א אני קולט פרצוף מוכר עולה
התחלתי לדבר איתה, זאת אחת שהייתה איתי ביסודי מכיתה ג'
היה נחמד להעלות זכרונות, במיוחד מאחר והיינו משתוללים יחד לא מעט בהפסקות
אני פתאום נזכר בפרט שלא עלה לי בראש עד עכשיו, בבית ספר יסודי, מתישהו על הטיול השנתי
נתתי לה כמה ספנקים - לא זוכר שום דבר מסביב לזה, אבל זוכר בבירור את המצב הזה
לפני 16 שנים. 25 בנובמבר 2008 בשעה 13:25
חששות, מי צריך אותם?!
קלטתי עכשיו שעוד לא עבר לי הקטע הזה של חשש לפנות לאנשים שאני לא ממש מכיר
סתם יצא לי לחשוב על השבוע האחרון ופתאום נפל לי האסימון הזה
כלומר - נכון, זה חשש ישן שמוכר וידוע לי מעברי הלא מאוד מיושן, אבל חשבתי שניפצתי אותו, מתי חזר?