בוקר טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב

הגיגים במבחנה

מחשבותיי ותחושותיי בדיו הוירטואלית
לפני 16 שנים. 23 בנובמבר 2008 בשעה 20:24

מתענג לי על פיצה מעשה ידיי וסתם חשבתי לשתף את מי שיוצא לו לקרוא פה בבלוגי

פיצה מעולה ותכף תבינו גם למה

אז ככה - דחסתי לתוך תבנית 3 פיתות, שפיתה אחת ממש חתכתי לפיסות כדי להתאים בחריצים השונים
על הפיתות מרחתי קצת שום ופיזרתי רצועות בצל
הנחתי מעל את פרוסות הגבינה צהובה, עוד בצל ועגבניה.
תיבלתי עם קטשופ פפריקה אורגנו בצל ירוק וכוסברה
(רציתי גם פלפל חריף אבל לא היה)
הכנסתי לאובן ל20-25 דקות, והתוצאה מעולה :)

לפני 16 שנים. 22 בנובמבר 2008 בשעה 20:13

אוף, כ"כ אין לי כוח ללכת לעבוד מחר
זה ברור שאני אלך, אין פה שאלה, אבל יש בי תחושה שאני עומד להתפוצץ מאיזשהו חוסר


מקננות בי מליון תחושות, ואני פשוט מרגיש שאני חייב לפרוק את כל מה שאצור בתוכי או שאשתגע

לפני 16 שנים. 21 בנובמבר 2008 בשעה 4:37

המסיבה הייתה כיפית, הכנתי לעצמי כוכב שריף נחמד, לקח לי מעט תכנון כדיי שיצא בדיוק כמו שאני רוצה, ויצא מעולה, אבל איבדתי אותו באיזה שלב במסיבה, הסתכלתי לראות אולי אזהה אותו באיזור בו שהיתי, אבל כלום, נעלם ללא סימן.
אבל אין לי תלונות, טיפוס הכין לי קשירה מדהימה כהרגלו, ולמעשה הפך אותי לכוכב שריף
וככה הסתובבתי לי קשור הייטב ידיים בתוך הקשר לצידי הגוף ללא יכולת תזוזה.
חשבתי ינסו לנצל את המצב הזה, אבל לא!! חוץ מאחת שהייתה נדיבה להעניק לי סטירה או שתיים לאחר שווידאה שזה יהיה בסדר מצידי אף אחד לא ניצל את המצב בו לא ממש יכלתי להתנגד, קצת חבל.


ונוס סישן את העלמה שלו על הבמה, ועליי להודות שזה היה אחד מהסשנים שהכי נהניתי לצפות בהם עד כה

עליתי על השור מספר פעמים, לא החזקתי עליו מעמד זמן רב, ניסיתי

חבל שלא היה צלם, הייתי מנציח את הערב עם כמה תצלומים יפים

לפני 16 שנים. 20 בנובמבר 2008 בשעה 12:47

יוצא לי לחזור בזמן האחרון ולחשוב על הודעה מלפני 3 חודשים שקיבלתי מאקסית שלי בו היא כותבת לי שהיא רוצה להפקיר את עצמה בידיים שלי, עד כמה שידוע לי היא ונילית, אבל עכשיו צצות לי מחשבות מה אם לא לגמרי? זה לא שאני חושב באמת לנסות משהו עכשיו עם האקסית, אין לי משיכה אליה יותר, אבל כיף להשתעשע ברעיון, במיוחד כשהפן הדומיננטי שלי זועק בפינה שלו לסיפוק עצמי.
אז יוצא לי בזמן האחרון דווקא יותר לפנטז על להיות בצד שלמעלה.

אפשר לעשות עליי קומיקס בצורה שהצדדים שלי משחקים בי,
מדברים איתי בערך כמו בסרטים המצויירים האלה בהם כשאדם ניצב מול דילמה מוסרית פתאום צצים לו שתי דמויות לייד הראש אחת דמות מלאכית והשנייה שדון וזורקים לו רעיונות


ביליתי אתמול כמה שעות נחמדות עם הייצור הנשי,
חשבתי שאצליח לפתות אותה למאורתי, אבל התברר לי שארוע זה יגיע ביום אחר

טוב, נשים את העניין הזה בצד בינתיים או שכוכב השריף שאני רוצה להכין למסיבה הלילה לא יקבל צורה, חבל שאין לי כלי הענשה מתאים שישלים לי את ההופעה,

לפני 16 שנים. 16 בנובמבר 2008 בשעה 11:57

אירועי השבועות האחרונים משאירים אותי במצב של בילבול תמידי

הבחורה לא יוצאת לי מהראש,
לא שאני מתלונן על כך

אבל אני לא מכיר או רגיל לחשוב הרבה על אדם ספציפי
אני גם לא סגור על פשר הרצון, זה התחיל מסקרנות, והסקרנות עודנה שם אבל גם יש משיכה ורצון נוסף לא מובן במיוחד.
כמו תמיד כשיש אצלי בלבול בנושא מסויים יש גם מעין וויכוח בין הצדדים המרגישים, והצדדים הלוגיים
הצד של הרגש אצלי כמובן לא מעלה טיעונים של הגיון ופשוט זורק לאוויר הצהרה שזה מצב חיובי שמרגיש נכון, הצדדים שחושבים מעלים טיעונים כאלה ואחרים לחיוב ולשלילה, אבל מהם כרגע אני מתעלם

מבחינה פורמלית אנו ידידים, ומשאר הבחינות? אני כבר לא יודע..
קיבלתי כינוי נחמד על הפעמים בהם אני מלקק את השפתיים, דווקא נחמד - החתול שמיל

אני לא יודע לאיפה ואיך המצב הולך להתפתח, אבל אני יודע שאני רוצה להכיר ולחקור יותר לעומק את הייצור הנשי הזה

oh well - זמן להתחיל להתארגן לעבודה

לפני 16 שנים. 6 בנובמבר 2008 בשעה 20:21

מה נשתנה הלילה הזה מכל הלילות.. חחח.. איזו דרך להתחיל לכתוב, אוקיי, נתחיל מאתמול בצהריים ונתגלגל הלאה.
יצאתי לרמת גן למקום העבודה החדש, לשעה של הדרכה, מתחיל את העבודה עצמה יום ראשון.
ממקום העבודה לאחר מכן אני יוצא ונפגש עם ידידה, ויחד נוסעים לת"א למסע חיפוש אחרי מכנס חדש וסתם להסתובב ביחד, החיפוש לא הניב פירות,אף אחת מ5-7 החנויות אליהן נכנסנו לא סיפקו מכנסיים שצעקו לי לקחת אותם. בשלב זה כבר הרגשתי רעב, וציינתי זאת מדי פעם, התגובה שקיבלתי הייתה חד משמעית - תתאפק!
התאפקתי.

ישבנו לנו, צוחקים ונהנים, עושים טיזינג, ויוצרים בתוכנו תשוקה שאיימה להתפרץ
מה שהיה מאז עד עכשיו לא אפרט בבלוג כרגע, ורק אוסיף שמאז לא הופעתי בביתי עד היום בערב, ותסיקו את מסקנותיכם לבד.

לפני 16 שנים. 31 באוקטובר 2008 בשעה 11:32


"For a Sagittarius independence is a fundamental factor in a relationship. Since it can bind himself deeply for friendships or love, just can't stand to be denied of its freedom. For a submissive sagittarius no torture is worse of the physical and psychological constriction, the feeling of being possessed without escape. And if instead it is sadistic, it's well known the sagittarius likes to travel... in company.

Legs and thighs in particular are their more sensitive areas. Thiny floggers and crops perhaps are adequate for those body parts."




לפני 16 שנים. 17 באוקטובר 2008 בשעה 11:35

חלמתי הלילה שאני מסשן את ג'ני מקרתני, אין לי מושג מה היא קשורה לשום דבר, אף פעם היא לא ממש עשתה לי את זה בצורה מיוחדת, אבל בחלום שלי אני זוכר בבהירות שעשיתי לה פיסטינג בכוס והיא אהבה את זה.

מישהו רוצה לנסות לפרש?

לפני 16 שנים. 17 באוקטובר 2008 בשעה 7:34

זהו, חזרתי. 5 ימים בחו"ל באו אל קיצם.
היה סבבה, ארץ מעניינת, נחמד לטייל, המועדונים בסביבת המלון היו כולם סגורים אבל לא כזה נורא
סה"כ נהנינו.

גולת הכותרת של הטיול הייתה ביום רביעי, טיול ג'יפים מעולה, נוף יפהפה, ועד עכשיו אני מרגיש את הגב.
יש לי הרגשה שהנהג ג'יפ גם היה הטייס שלנו בחזרה ארצה, או שיש בינהם קשר דם, כי שניהם יצאו קצת פראיים 😄

לפני 16 שנים. 12 באוקטובר 2008 בשעה 17:50

אשב ואפתח את מאורעות בולגריה אוקטובר 2008.

לא עברה שעה אחת מרגע הנחיתה עד שהובן לי: מישראל לא בורחים!


מה כבר ביקשתי? שינוי אווירה. נסעתי לחו"ל. תרבות אחרת. שפה אחרת.
5 ימים תמימים לחקור ולהנות מהעיר שהינה ורנה, בולגריה.
קיוויתי שכבר במלון יהיה גיוון תרבויות מעניין, מארצות מגוונות

בולשיט! תצליפו בי אם אני משקר (ולא, אני לא משקר בכוונה שתצליפו בי)
80% מאוכלוסיית המלון ישראלים. כל השילוט כמעט בעברית, פלאיירים מחולקים בעברית, אפילו בחדר הכל עברית. חלאס!!! כבר חשבתי שהאות המוזרה שלהם במעלית שסימנה את הלובי זה 'ח' לחנייה.

טוב, דבר אחד נחמד שונה עם סיכוי למעט סטייה מצאתי לי, ואני מתכנן לי על המסאג' בשוקולד 😄



אה, לא ציינתי זאת עדיין, אבל קצת הודהמתי לגלות, חצי מהמסעדות\חנויות באיזור סגורות כי אוקטובר (ואחלה מזג אוויר עדיין), זאת לא עונה תיירותית או משהו כזה... מחר אני אלך לי לעיר עצמה, שם לפחות יש מה להסתובב. חצופים