לפני 11 שנים. 23 בספטמבר 2012 בשעה 12:06
החיים עדיין במסלול הזה שלא נגמר..
והשקט הזה שרציתי טבוע כ"כ עמוק בבשר
הדממה נעימה לי והמוות טוב לי
והאובססיה השגרתית משלימה את כל מה שחסר.
ולפני שיגמר עוד נשיקה עוד ליטוף מהר מהר
שוב הדלת נפתחת
שוב עוד גבר הולך וגבר בא
הפעם אני כבר לא בורחת
הפעם נשארת כדי לכבות את האורות
ורק הכלבות עוד מחייכות אליי
עוד יודעות איך ללקק מידי פעם את הפצע הפתוח
אז אני לא תמיד מרגישה בנוח
ולפעמים מעדיפה להתפתל בתוך המבוכה
וגם אם אני היא ששולטת בך
לפעמים פשוט נעים לי לדעת שגם אני שייכת לך.