בוקר טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב סינון
לפני 13 שנים. יום ראשון, 23 בספטמבר 2012 בשעה 10:06

החיים עדיין במסלול הזה שלא נגמר..

והשקט הזה שרציתי טבוע כ"כ עמוק בבשר

הדממה נעימה לי והמוות טוב לי

והאובססיה השגרתית משלימה את כל מה שחסר.

ולפני שיגמר עוד נשיקה עוד ליטוף מהר מהר

שוב הדלת נפתחת

שוב עוד גבר הולך וגבר בא

הפעם אני כבר לא בורחת

הפעם נשארת כדי לכבות את האורות

ורק הכלבות עוד מחייכות אליי

עוד יודעות איך ללקק מידי פעם את הפצע הפתוח

אז אני לא תמיד מרגישה בנוח

ולפעמים מעדיפה להתפתל בתוך המבוכה

וגם אם אני היא ששולטת בך

לפעמים פשוט נעים לי לדעת שגם אני שייכת לך.

 

 

לפני 15 שנים. יום שלישי, 2 בפברואר 2010 בשעה 3:59

לשטוף

לשטוף

לשטוף

את הטמטום של אתמול בלילה....

לפני 16 שנים. יום שבת, 23 בינואר 2010 בשעה 6:23

יושבת לבד
מכילה
מעכלת
פנימה
החלטות החלטות
חשובות או פחות
אומרת וחוזרת בי
שואלת שוב את אותן השאלות
והתשובות?
אף פעם לא ממהרות להגיע

נשכבת
חושבת
על סרט
על תמונה
ישנה דהויה
ועל זכרון רחוק
סוטה ומתוק
ומשהו מצטבר שם בחלל הבטן

לא ברור

אז אני נותנת.
ואז לוקחת חזרה ובורחת מהר
ולוקחת אויר למנוחה
ואז שוכחת והולכת
חוזרת, בוררת ואומרת,
שוברת הכל ואוסרת,
נותנת ואז שוב לא נותנת.

ורק הסרט
שחוזר
מקבל צבעים חדשים

לפני 16 שנים. יום שני, 18 בינואר 2010 בשעה 9:07

כל המחסומים נמסים לאט לאט
רוצה להיות חומר בידך
רוצה אותך פה איתי
שתמשיך במה שהתחלת...
כן החוסר סבלנות הזה שלי יכול להטריף אותי..

אז יושבת לי סתם
כדי להתגעגע בחיוך גדול ומרוצה

לפני 16 שנים. יום שבת, 16 בינואר 2010 בשעה 11:48

השליטה אחרת

הנתינה אחרת


הפחדים עדיין אותם פחדים

הרצונות אותם הרצונות


ורק המודעות משתנה ללא הרף

































































































































לפני 16 שנים. יום רביעי, 27 במאי 2009 בשעה 21:23

סידרת לי ת'מוזה

כשדפקת אותי

סידרת אותי

לפני 16 שנים. יום ראשון, 26 באפריל 2009 בשעה 21:11

זה לא שלא קשה
זה לא שאני לא נלחמת
הסימני שאלה מטריפים את דעתי
איך זה שאפילו עכשיו
אתה מצליח לייסר אותי?


מכירה אותי
פעם ידעתי לחסום הכל
היום - כבר לא רוצה
רוצה להרגיש
להרגיש למשש
למשש לצבוט
לצבוט לגוע
לגוע הכי עמוק, הכי חודר
הכי הכי
בתוך תוכי
רוצה להתמודד בפעם הראשונה
איתי
רוצה ללמוד את השפה
הלא מוכרת לי

את השפה שלי -
כשאני מולי.

מתכננת לי מסע חדש
לעולם לא מוכר
מתחילה לבד
את כל התוכניות,
את כל המקומות -
בהם אתה צריך להיות איתי.

לפני 16 שנים. יום ראשון, 26 באפריל 2009 בשעה 18:47

נזכרת בעצמי
נזכרת במגע
פנימי
אני - רק אני
עכשיו, כאן, איתי.

השחרור,
הכיוונים, ההחלטות -
הזמן ממשיך לרוץ.

אני סוף סוף עוצרת
חוזרת -
לרגע,
רגע לחשוב עליי
- רק עליי
היה לא קל בלעדיי

שמה הכל בצד
המירוץ יחכה
הרי הוא לעולם לא נגמר
הוא יארוב לי גם מחר

עכשיו זו אני
עכשיו זה הלב -
שדורש.

עכשיו זה הזמן -
לשקם
עכשיו הזמן
לאהוב
אותי
שוב מחדש


לפני 16 שנים. יום ראשון, 26 באפריל 2009 בשעה 11:00

הסכם -
3 שנים.
כתוב?

לחיצת יד כמו גנבים טובים,
זה מספיק?

אולי לחתום בזיון, אולי בנשיקה

אולי ארוחת ערב לאור נרות
עם המשרתות האחרונות

.......................................

ואולי...

נסתפק בפשרה



לפני 16 שנים. יום ראשון, 26 באפריל 2009 בשעה 6:37

היא -
בחלום,
עולה בלהבות
בתוך מים עמוקים
נשרפת לאט וקר
נשרפת נשרפת
(כוויות כאלו לא עוברות)

זועקת -
מישהו איננו
מישהו נשאר

כל השאר מתפוגגים
נמסים, זולגים

החלום נגמר

קודים מסוכנים
בפתחו של בוקר יפה