אני לא רוצה להכות אותך או לגרום לך לבכות, לא רוצה להשתמש לך בחורים, לא רוצה שתתפרקי כדי שאצטרך להרכיבך בחזרה. לא רוצה שתאבדי שליטה כדי שאני אוכל לשלוט. אני רק רוצה להיות בעלך, בועלך, בא אלך. רוצה להיות הראשון והאחרון, ההתחלה והסוף, השמיים והארץ. אני רוצה להיות הבית שלך, האדמה והארץ, השמש והכוכבים. אני רוצה שתחלמי עליי הלילה ותתעוררי למצוא אותי שם לחיבוק. אני רוצה את העומק ואת המגע אני רוצה לטרוף וללטף. זה לא טמון בבדסם גם לא המיניות היא זאת שמשיקה אותנו יחד. זאת תחושת הביחד שלעולם לא הורגשה כך בשום צורה אחרת. זאת תחושת החוסר שגורמת לך להבין מילים של משוררים, להבין למה האדריכל התכוון כשהוא יצר את כל זה. כתבתי כאן כי אין לי עוד איפה לכתוב, חתכתי את עצמי ממנו כי הספיק לי, דיי והותר, כי אני צריך להיות זה שעומד שם לידך ולא מפלצות כחולות או אדומות. רק אני, אני ואת. לנצח. כתבתי כאן כי מגיע לך לקרוא אותי שחור על גבי לבן או לבן על גבי שחור, עוד פעם אחת. בלי ברקים ובלי רעמים, בלי כוכבים בוהקים או אותות מהשמיים. רק אני, את וכל השאר. לנצח.
והמספר שלה שמור אצלי אבל אני ממשיך שואלת שאלות ואני עונה מתפתחת שיחה.. ואז אני אומר לה חייב להתוודות המספר שלך שמור אצלי תחת xxxx ביחד מנסים להבין מאיפה ולמה...
ואז אמרתי או שנישרף או ש... ואני שואל אותה אתר הכלוב?! השקט אומר לי שכן. וכדי לחסוך ממנה עוגמת נפש אני ישר אומר לה אני xx הצחוק שלה אומר לי שפעלתי נכון ואז אנחנו משלימים את הפאזל לפני שנה שוחחנו... והחלפנו תמונות ואז המרחק לא התאים לה. אני מספר לה שבנתיים עברתי ל... קפה הערב היא צורחת לי! אמרתי בכייף רק יש לי תור לרופא די מאוחר אז ב9 ונוקב בשם.
היא מאשרת. ישבנו לקפה הייתי גנטלמן לחלוטין לפני שהספקנו להבין המלצרית אומרת לנו שהם צריכים לסגור... כשיצאנו אמרתי לה חוף הים... נסענו יחד התיישבנו לנו בחוף והשיחה זרמה... סדין שהבאתי מהרכב שימש לנו כמסתור ואיכשהו הגענו לחיבוק ונשארנו כך הרבה זמן... משוחחים. נשארנו לזריחה ואז גם הייתה הנשיקה הראשונה..
נתחיל מהתודה שמגיעה לכל מי שעודד בתגובותיו. תודה גם לכלוב הסודי שקיים. כבר למחרת עוד לפני שהפוסט פורסם הפיכס עבר לי. כמובן זה שהדברים לא נכתבו למגירה – בונוס רציני. למילים יש כוח ומי שעודד – עשה טוב. לעשות טוב זה לא דבר של מה בכך... כיף שהמקום הזה קיים. תודה :) גם היה מעניין לראות שמיעוט בחר להגיב בצורה מתנשאת ולראות את עצמו בעיקר. כמו בולענים בשדה פרחים. אני שמח שכתבתי את הפוסט כאן ולא בבלוג שלי. עוד הייתי לוקח את אותן התגובות באופן אישי. כך יכולתי לראות מייד שזה הסיפור שלהם ולא שלי. כשקראתי את הפוסט שכתבתי אני חושב שהבחורה יצאה קצת חד מימדית. היא הייתה תלת מימדית. בזמן הארוחה היא התעניינה והקשיבה, שיתפה שלילה קודם נרדמה רק ב 5 בבוקר כי הטרידו אותה מחשבות על מחסור בזוגיות (האירוניה... אני יודע) וכשניגשה המלצרית פצחה איתה בשיחה קולחת בספרדית. אז היו לה מלא תכונות של בנאדם נורמטיבי. למה לא פרשת קודם? קראתי לה נוכלת ואני מאמין שזה מי שפגשתי. ככל שחשבתי על זה בדיעבד הבנתי שהגענו משני עולמות מקבילים. אני הייתי בטוח שאנחנו משחקים תופסת, אבל באמצע גיליתי שאנחנו בכלל משחקים שחמט ואני באמצע משחק מופסד מול רב אומן בינלאומי. צריך לזכור את הסיטואציה, אני מגיע לדייט, בתור גבר יש בי מידה מסויימת של לחץ. הגברים בכלל לחוצים יותר מנשים בדייטים. מתברר שמחקר "עדכני" מ 1981 מאמת את התחושות שלי... " IN DATING, MEN REMAIN THE MORE TROUBLED SEX" https://www.nytimes.com/1981/04/28/science/in-dating-men-remain-the-more-troubled-sex.html
על אחת כמה וכמה באתר הזה שבו על כל אישה יש 5 גברים. אני שלם עם האתגרים שעליהם התגברתי והחיים שבניתי אבל תמיד יש קורטב של חוסר ביטחון עצמי... אני יוצא למעט מאוד דייטים, גם כי אני מאוד עסוק וגם כי זה דורש פניות נפשית. אני מגיע ממקום שמאוד יודע מה הוא רוצה. כבר הרבה שנים שאני פחות מתעניין בבדסם למען הבדסם ובסקס למען האקט, הרבה יותר מעניין אותי רגש, קשר משמעותי ורחמנא ליצלן אם יתאפשר גם טיפה של אהבה. ששש... לא אמרתי כלום. (אבל אם יש פה מישהי שזה מדבר אליה, תשאירי תגובה ;) אני ישר שם את כל הקלפים על השולחן (גם במקרה הזה עוד לפני הדייט הראשון בשיחה במועדון), כי אני מאמין בפתיחות וכנות "גר פה ופה גרוש יש לי ילדים וכו' וכו'..." אם מתאים אחלה ואם לא - הכל טוב. לעומתה שרק בסוף התברר שהיא עובדת בתור מלכה בתשלום משהו קריטי שהסתירה. (אם הייתי יודע לא היינו מגיעים בכלל לדייט). לוקח זמן לעשות את המהפך הזה ממקום מאוד פתוח ומקבל למקום מתגונן שמוכן לעימות. בחיים שלי אני לא מתנהל מאגו, ולכן יוצא מעט מאוד שאני נכנס לעימותים עם אנשים אחרים. זה טוב מאוד עבור מערכות זוגיות ומצויין לעבודה, כי אני אחלה שחקן צוות, תמיד מרים לסובבים אותי אבל פחות טוב בסיטואציה שבה מנצלים אותך. אז היא בחרה מסעדה ותוך כדי הארוחה חשבתי לעצמי, אוקיי היא הגיעה רעבה בטח תציע לשלם על עצמה... כבר קרה פעם בעבר. ברגע שהיא לא הציעה, הפתיע אותי... ואז הכל כאילו התנגן לפי התוכנית. לפני שנכנסה לרכב אמרה שקר לה. אחרי הארוחה הציעה שנטייל וב"מקרה" ממול למסעדה שבחרה היה קניון. אמרה בוא נטייל בקניון כדי שלא יהיה לי קר. זאת אומרת לא בשביל קניות, בשביל שלא יהיה לי קר. אני חשבתי לטייל, יעני "window shopping" אתה הולך רואה מה יש ותוך כדי מדבר. אולי מודד אבל לא קונה. אחרי שביקשה שאקנה לה תיק ואמרתי שזה לא מתאים היא באמת יחסית מהר עזבה את זה ויצאה מהחנות. ואז כשהגענו לחנות השנייה והיא אמרה "50" והסתכלה עליי. הייתי בשוק. שם התחיל הלחץ האמיתי. כי אני עומד בתור גבר מולה ומול המוכרת והמוכרת מסתכלת עליי. והמוכרת במקרה גם בחורה צעירה. יש פה בושה עבורי. כאילו מה אתה לא רוצה לשלם 50? מי זה הגבר הזה? זאת סיטואציה שהביכה אותי ברמות אחרות. כי פתאום במקום דייט אני נמצא בעימות. זה אחרי שאמרתי לה שזה לא מתאים שאני אשלם לה על התיק. תוך כדי השיחה במסעדה היא סיפרה לי שהיא עבדה שנים במכירות והייתה ממש טובה בזה. בדיעבד אני מאמין לה. כי היא ידעה ללחוץ על כל הנקודות הנכונות בזמן אמת ולגרום לי להרגיש "הלא בסדר". זאת אומרת אני סביבות ה 40 וזו פעם ראשונה שאני נמצא בסיטואציה כזאת. כשאני הולך עם הילדים שלי לחנות והם מבקשים משהו אני יודע איך להתמודד עם זה. כשאני בזוגיות או עם חברים אני נהנה להיות זה שמשלם ואני לא מתחשבן. אבל כאן זה דייט ראשון ובום. הרבה הניחו שאני נשלט, למרות שלא כתבתי בשום מקום שאני נשלט. כתבתי שהיא הציגה את עצמה כשולטת. לאורך השנים ואני בתחום קרוב ל 15 שנה, הייתי בקשר עם שולטות (מעט), שרצו לפעמים שאתאכזר אליהן והייתי בקשר עם נשלטות (מעט) שנהנו להרביץ לי והייתי גם בזוגיויות (ארוכת שנים) שהדברים פשוט זרמו. אני נהנה מהרבה דברים... אני לא מגדיר את עצמי בתור נשלט, וגם אמרתי לה את זה. לא נפגשתי איתה לסשן או מתוך פוזיציה בדסמית. נפגשתי איתה לדייט ואולי בהמשך לקשר רציני... וזה מה שהיא אמרה לי שהיא מחפשת לפני הדייט... קשר רציני... מעניין אותי כמה גברים חושבים שהיו מצליחים כבר במסעדה להגיד, תקשיבי, נכון שזה דייט ראשון אבל אני לא מתכוון לשלם עלייך – את טחנת, אני לא אכלתי כלום. קדימה תוציאי ארנק. זאת אומרת הרוב המוחלט של הדייטים - אני משלם ואני לוקח את זה כמובן מאליו, אני לא חושב על זה פעמיים. אני לא מיסטר פינק (כלבי אשמורת). בחזרה בחנות, היא כבר העמידה אותי בסיטואציה. הייתי בטוח שאחרי חנות התיקים היא תשלם על עצמה. אבל פתאום כשהיא הציבה אותי מול עובדה, אנחנו בקופה, הקופאית העבירה את הפריטים, זה קורה עכשיו... אני מול המוכרת --- מהבושה הוצאתי את הארנק. כשיצאנו מהחנות חשבתי ללכת משם אבל התיק שלה אצלי ברכב אז אני לא יכול פשוט להסתלק. חונכתי אחרת. התרבות שלי היא אחרת. כשנכנסו לחנות השנייה אמרתי לה שאני לא הולך לשלם עליה היא אמרה שאין לה כרטיס אשראי היום ויש לה רק מזומן והיא תחזיר לי ברגע שנחזור לרכב. אבל כל פעם שרציתי ללכת לרכב ולהביא את התיק שלה היו לה תירוצים אחרים למה לא. כאמור היא הייתה אשת מכירות אז היא אמרה "אני פה, אני לא בורחת, מה אתה אומר השחור יפה לי?" זאת אומרת היא ידעה להחליק את הכל, להגיד את הדברים הנכונים, להתחיל בקטן ולהגדיל. לדבר על כל מני דברים עד שפתאום אנחנו בקופה. מה אתה מפחד שאני לא אחזיר לך 100 שקל? (והסבטקסט, זה כסף קטן, אל תהיה קמצן). "אם אתה רוצה אז אני אשלם, פשוט אין עליי כסף עכשיו... כי אתה אמרת לי להשאיר את התיק ברכב..." (אתה לא בסדר) מבחוץ ובדיעבד הייתי מן הסתם מתנהג אחרת... אבל בסיטואציה ובזמן אמת... הזכירו את הנוכל מטינדר ואני חושב שבאמת יש הרבה דימיון. זאת אומרת היא לא הייתה חכמה במיוחד ולא יפה בצורה יוצאת דופן אבל היא שידרה המון ביטחון עצמי והיא פשוט הצליחה לנהל את המשחק בלי שאני בכלל הבנתי באיזה משחק אנחנו משחקים. בדיעבד אני מבין שהיה לה הרבה ניסיון וכבר עשתה את זה לגברים לפניי. לגלות מיהי? כאמור נפגשנו במסיבה. לא שאלתי אותה אם יש לה פרופיל בכלוב ולדעתי אין לה. לכן אין באמת מה לחשוף ולחשוף שמות זה בניגוד לחוקי האתר. אפרופו זה הזכיר לי את התקופה שבה גרתי במנהטן. מי שהיה במנהטן יודע שבמנהטן אנשים לא הולכים – אנשים רצים. יום אחד הייתי אבוד ולא ידעתי איך להגיע. שאלתי את הבנאדם הראשון שעמד ולא רץ, אותו בנאדם כיוון אותי וישר ביקש ממני 5 דולר. אותו הדבר כאן, הבחורה היחידה שאזרתי אומץ והתחלתי איתה במועדון, מתברר שהיא מלכה בתשלום וגם נוכלת שרצתה לנצל אותי.
בכל מקרה אני כבר הרבה אחרי זה ובהשראת מסיבת היוניקורן של אתמול I ain’t getting any younger, but I’m getting better, better at living this life
שנדע להיות אור עבור הסובבים אותנו, סוף שבוע טוב... ;)
היא קצת התבלבלה. הכל היה ברור ומובן מההתחלה. היא הציגה את עצמה כמבינה בתחום, חד קרן מצטרפת. לרגשות אין מקום כאן. בזמן האחרון יש מין הרגשה שהיא מתאהבת יש הרגשה שכל מה שאת רוצה זה להיות איתו או איתה בכל מחיר. את לא משאירה הרבה ברירות, כרגע נתרחק קצת עד שתדעי את מקומך. את צריכה להבין: הריחוק מגיע כי אנחנו אוהבים אותך ושומרים עליך
זה מה שהיית, וזה מה שנשארת, ולא בעולם הפנטזיות, בטח שלא שלי. ומה עושים עם חור שאת? את רק אסופה, של שלושת החורים, שזוחלים בזוהמה שאת. את אפילו לא ראויה לשאת תואר כלבה, גדול עלייך. להיות כלבה זו זכות, שהיית צריכה להרוויח. את סתם טינופת, ששוחה בביוב , זה המקום שלך. ופה גדול של טינופת, סותמים עם חרה . פה גדול, עיניים אלי!!! - יופי, טעים לך? תודה את אומרת, ומשתוקקת לעוד בעינייך הגדולות. תבלעי הכל, תתפנקי. זכית לגעת באלה, אכלת אוכל שלי, קיבלת זכות לאכול אותי. רטוב לך בתחתונים?
אז קיבלתי הודעה "לא שגרתית" עאלק ממישהו שאמר לי שמעניין אותו לקנות ממני תחתונים משומשים. הייתי בבוקר נעים עם הנשלטת שלי ואמרתי בואו נראה כמה הוא רציני ושאלתי אותו מה הוא ייתן לי. ענה לי שכסף ומתנות אז אמרתי לו שידבר אליי במספרים. בזמן הזה הנשלטת שלי שאלה אותי בכמה כסף אני אהיה מוכנה לחשוב על באמת לעשות את זה ואמרתי לה שבפחות מארבע ספרות אני לא מתעסקת עם הכאב ראש הזה.
ההצעה שלו הייתה מאתיים לזוג. בקניון זה יותר יקר. אז אמרתי לו שיילך לקניון וישחרר אותי. אחרי עוד קצת דין ודברים הוא שאל אותי כמה אני רוצה ועניתי לו שעל פחות מארבע ספרות אני לא מדברת. ואז הוא אמר שלוש באלף ואמרתי לו שאני מדברת על אלפייה לזוג. ואז סיכמנו על שלוש באלפיים, עברנו לטלגרם והוא נעלם.
תכלס לא הופתעתי, אבל היה משעשע. ואם אני אמכור יום אחד תחתונים משומשים אז אני אקח את הנשלטת שלי למסעדת יוקרה משהו ללקלק את האצבעות.
הייתה לי פנטזיה.... רק אקדים ואומר שמה שהיה לנו היה מטורף אהבה עם עוצמה מטורפת מעשה אהבה מדהים ארוך מטובל... וכשביקשת להגיע לאורגזמה בכל פעם על חלק קבוע מגופי עפתי למשמע גניחותייך היה לנו מדהים. והפנטזיה הייתה פשוטה.. לגדל את המשפחה שלנו באיזה חור נידח... שנינו עסוקים באהבה שלנו אחד לשני למשפחה מפרים אחד את השני עוסקים ביצירה שלנו תורמים מזמנינו לזולת את עם הכשרונות שלך ואני עם היכולות שלי וכמו שהתרגלנו עד היום בכל שעה בכל מצב בכל מקום משתמש בך לעונג שלי ורואה כמה את מתענגת מלאים בעונג באהבה מקיימים חיים מלאים משמעותיים
זה נגמר והכול יילך לפינת הזיכרון...
לצערי לא מאמין שנמצא שוב משהו כזה אבל אלה החיים לא תמיד מקבלים מה שרוצים.
חלמתי אותך מפורסמת... עפה למחוזות חדשים ואני עסוק בללכד הכול לכוון לאהוב לדחוף
ויום אחד על המרפסת... הרבה נכדים מסביב צהלות שימחה צחוקים והרבה אהבה באויר את עם שיער לבן והשדיים המדהימים שלך מחייכת את החיוך שכל כך אהבתי
חלמתי פינטזתי לא הייתי מספיק חכם שיקרה. וגם את לא.
אני מתגעגעת אליך. כל כך מתגעגעת. זה נגמר באופן קצת מוזר. אני מתאפקת שלא ליזום שיחה מולך. ואתה אפילו לא יודע כמה אני מתגעגעת. כמה? כמו שאני שונאת אותך. אותך ואת החלק שלקחת. את מה שאתה בחיים שלי. כל דקה שבזבזתי עליך. אין לי מושג מה קורה איתך. אתה לא כותב לא לי ולא אצלך.
