לפני 4 שנים. 10 באוקטובר 2020 בשעה 6:56
זה מצחיק עד כמה לפעמים אני לוקחת דברים קשה. ועוד מגברים. אמרתי לעצמי מיליון פעם את לא תיקחי גברים קשה ולא תיפגעי. הבטחתי לעצמי בעבר. אין יותר כזה דבר רגש מוגזם וקיצוני. ועדיין קרו מספר מקרים פה בכלוב שהכרתי גברים. ההיכרות היתה מינימלית אפילו לא לטווח ארוך ועדיין משהו בתגובה אחת שלהם או באופן התנהלות שלהם עשה לי מועקה. כן זה סוג של פגיעה מועקה. אין פה שיברון לב אבל יש מועקה. אכזבה כזו. זו יכולה להיות היעלמות (קרה פעמיים! בגלל שכנראה לא עמדתי בציפיות שלהם ולא משנה מה בדיוק). וזו יכולה להיות תגובה כזו שסוג של תחנוק לי את הלב. ואז אני פגועה זמן מה. צריכה לפחות חצי יום כדי להתאושש. עד כמה אני מפגרת מאחד עד עשר?