הבנתי שהכי קיצוני שלי זה בעצם מה שאני מתביישת לספר, לא כי היא קיצונית כמו שהיא פשוט לא סקסית
השפלה שהופכת אותי למשהו גרוטסקי ונלעג. כשהוא מחליט לאפר אותי והליפסטיק מרוח על השפתיים ומסביב להן, ס"מ מסביב להן. איפור שגם הזונה הכי עלובה לא הייתה מעיזה לשים. כאילו נפלתי לתוך קופסאת האיפור של אמא. הוא מצייר לי קריקטורה עלובה של שפתיים של מוצצת, כאלו שנראות יותר כמו קליעה למטרה מאשר שפתיים בפרצוף שלי, מחריד.
המקומות הגרוטסקים העלובים הדוחים באמת. כמו שהוא מתעקש על לחקן אותי בעצמו. או התקופה שדרש שלא אוריד את שערות הגוף, כי אני בסך הכל חיה מטונפת שרק רוצה לקבל זין.
ובזמן האחרון אני מאוננת על הפעם שהוא ניפח לי את הכוס למימדים מפלצתיים. שהכוס כל כך נפוח שהוא נופל בין הרגליים, כמה ס"מ כזה של נפיחות, בלי סיבה אלא סתם, רק כי זה משעשע אותו לראות אותו רועד לי בין הרגליים "כמו ג'לי". ואני תמיד גומרת כשאני מדמיינת אותו מוסיף עלבון לחטא וזורק עלי את החצאית מיקרו מיני שלי ואומר לי לעוף. כי אני יודעת שיש סיכוי טוב שהחצאית לא תהיה מספיק ארוכה כדי לכסות על הכוס הנפול שלי.
אני יודעת שזה נשמע נורא, אני יודעת כמה עלובה אני. אבל לעזאזל אין לכם מושג כמה חופש יש בזה וכמה זה מעיף.
אז זה הכי קיצוני שלי
