יש בינינו פער לא קטן בשנים, בוא נגיד את זה ככה, הפער בינינו כבר יכול לשתות אלכוהול מרוב שהוא גדול בשנים. ויש לזה כל מיני יתרונות, אבל ביני לבין עצמי לפעמים זה מעייף, וגם מטריד במחשבות. נגיד עכשיו, אני עוד נראה טוב ולא רק לגילי נגיד. אוקיי (זה גם ככה אנונימי), אני נראה טוב בדיוק לגילי... שערות לבנות בזקן, קרחת מכובדת, קמטים, אבל אין לי כרס. אז למה מטריד? כי אני חושב מידי פעם בבהלה על זה שעוד מעט אני כבר אעבור את גיל חמישים, וגם אם אני אראה טוב לגילי, אני הרי אראה בגילי.
מצד שני אחד היתרונות הוא שתמיד יש לי תירוץ מובנה. למשל - אני כבר לא בחור צעיר את יודעת, אני לא יכול לזיין כל הלילה. אני כבר לא בחור צעיר את יודעת, אני כבר לא בקטע של מסיבות ומפגשים מרובי משתתפים.
יש מושג כזה 100 הימים הראשונים, או תקופת ירח הדבש - בהתחלה הכל נוצץ. בהתחלה לא מרגישים את הגיל, מתנפלים אחד על השני, מזדיינים כל הלילה כל לילה. שינה זה לחלשים, מי צריך שינה כשיש כל כך הרבה מה לעשות וממה להנות. אני אגיד לכם מי - אני! אני צריך שינה, בדיוק כמו שאני (לא נעים להודות) כבר לא מתגבר על ההאנגאובר בכזו קלות. אני גם לא ממש מתפקד אחרי לילה לבן.
וכל זה, כי בינינו התעייפתי מלזיין אותה. עם הזין שלי לא בכוס שלה זה לא נחשב סקס מבחינתה. ואני יכול למרוח ולתרץ ולהגיד שאני כבר לא בחור צעיר, אבל זוכרים את אותם 100 ימים ראשונים? שם דווקא היה לי כוח. פשוט לא בא לי, אין לי כוח, התעייפתי. ובעיקר מתחיל להיות לי משעמם לזיין אותה. הנה אמרתי את זה, נמאס לי לפמפם. וכשהיא כועסת, נורא קל לשקר לה ולסובב את זה ולהגיד לה שהיא פשוט לא מבינה איך זה גברים בגילי ושזה שהיא מתלוננת על זה גורם לי לרצות עוד פחות...
מעגל קסמים כזה, שבו אני תמיד יוצא הצודק.
