הכלוב הסודי

עלטה - תתחיל מכך שתראה אותה כמו בת אדם ולא צעצוע.

Jeanne - צעצוע זה באותה מידה כינוי חיבה / היררכי. הפוסט גם חסר מגדר, זה לא בהכרח גבר. העוינות המשתמעת בתגובה שלך קצת תמוהה לי.

זה פחד אמיתי לגמרי, מזדהה איתו. נראה לי שזה פחד חיוני למשחקים שלנו.

עלטה - אין עוינות. ככה את מפרשת את דבריי. אני הצעתי שיראה אותה בראש ובראשונה כבנאדם. ברגע שאנו מאנישים קשה יותר לפגוע מאשר בחפץ או אוביקט. צעצוע זו לא רק טרמינולוגיה או כינוי חיבה. זו תפיסה מחשבתית שממנה הנגזרות הדי הזויות בעיני לפרק ולהרכיב.

יולי Yuli​(לא בעסק){טדי} - נכון. אבל אני דווקא חשבתי על התרחיש ההפוך - שאני בונה על זה שהפרטנר שלי הוא אדם בוגר ואינטליגנטי ואם הוא אומר שהכל בסדר אז אני צריכה לסמוך עליו ולהאמין לו. אבל ברור לי שלפעמים אנשים מסכימים למשהו שמזיק להם רק כדי לא לאכזב את השולט, ואני לא רוצה להיות במצב שמישהו סובל בגללי, גם אם זה לא בכוונה. ודווקא הדאגה המופרזת עשויה להתפרש כזלזול והחפצה לפעמים. נראה לי שזה מאד תלוי בפרשנות האינדיווידואלית ובסיטואציה. מצד אחד לראות את האדם ומצד שני לא להטיל את כל האחריות עליו.

יולי Yuli​(לא בעסק){טדי} - ד"א בימי ההוללות שלי נהגתי לקרוא לכל הפרטנרים שלי "צעצועים", במובן זה שמה שאני עושה איתם זה לשחק. אף פעם לא עבר לי בראש שאני אמורה לפרק אותם או להרכיב אותם או לתקן אותם או משהו כזה :)

Jeanne - אנשים לפעמים גם לא יודעים תמיד לזהות להבין או לתמלל שיש להם קושי.
לפעמים המתח הוא בכלל לא בין הקושי של הנשלט לבין הרצון של השולט או הרצון והצורך לרצות את השולט. לפעמים המתח הוא בכלל בין גירוי ורצון פנימי לחוות לבין קושי שעולה במקביל, כשהרדיפה בעונש ובחוויה דוחקת את הקושי שעולה, לפעמים המחיר אחר כך גבוה. קצת כמו היי של הימורים, שאתה מסכן דברים בשביל הסיכוי לזכות. ההימור לא תמיד משתלם.

הפחד חיוני, כי אנחנו לא משחקים אף פעם בזירה נטולת סיכונים ואף פעם אין לנו את כל המידע.

יולי Yuli​(לא בעסק){טדי} - גם אני תמיד מפחדת מזה. גם אותי מדאיג בעיקר הצד הנפשי, כי את הפיזי רואים (אז אם יקרה משהו מיד נדע ונטפל). אני תמיד חושבת על זה שלפעמים אנשים אומרים שהם בסדר, בזמן שבפנים מאד כואב להם. ושלפעמים מרוב רצון לזרום ולרצות אנחנו מתפשרים על הגבולות שלנו.
אני חושבת שזה פחד בריא - במובן שהוא לא משתק אותי אלא גורם לי להיזהר ולהפעיל ביקורת עצמית ולהשתדל למנוע תאונות. אני לא נלחמת בפחד הזה אלא זורמת איתו ונותנת לו לרסן אותי. לפעמים אני קצת מגזימה ונזהרת יותר ממה שחייבים, אבל נראה לי שזה עדיף ככה. Better safe than sorry. מעדיפה פה ושם לוותר על חוויה מאשר לקחת את הסיכון שאשבור מישהו. ילדה טובה שומרת על הצעצועים שלה ולא נותנת לחברות לשים אותם במיקרו.

ואפילו, אני קצת מפחדת מאנשים שאין להם את הפחד הזה בכלל. המחשבה שאולי נפגע במישהו זה דבר שצריך להפחיד אותנו, כדי שניזהר ונשתדל להימנע. המינון עשוי להשתנות אבל אם מישהו אומר לי שהאפשרות הזאת בכלל לא מדאיגה אותו, זה ישר גורם לי לחשוד בו.
לא רק מכות והשפלות יכולות לפגוע בבן אדם. לכל אחד יש נקודות רגישות. כולם צריכים תמיד לחוס על רגשות אהוביהם ולהשתדל אקטיבית לא לפגוע בהם. זה צריך להיות חשוב לנו.