הו כמה האיבר הנשי עובר דימונזציה מסויימת מהצד הגברי (נפוץ אצל ונילים מאד מסתבר), ועל כן מסתובבות נשים רבות שמתביישות במה שיש להן בין הרגליים ועצוב שכך.
אני בעד תעופה עצמית באופן כללי, והחלטתי שעם כל הילולת הזין של שולטי הכלוב, הגיע הזמן להלל קצת את המין היפה. וטוב, אני חלק מהמין היפה.
יש לי פאקינג ריח מדהים מהפות.
לעזאזל, אני מעבירה אצבעות ומסניפה את עצמי לפעמים. כל פעם כזו אני חושבת לבקבק את הריח הזה ולסמן איתו טריטוריה בעת הצורך. כך תעשה זו שאינה משפריצה באופן טבעי.
הטעם של הנוזלים שלי עדין, אך טעים להחריד.
אותן האצבעות שמשתחלות לבפנים מוצאת את דרכן בפה שלי. אני תוהה לעצמי בנקודה הזו כמה נשים אוהבות את הטעם של עצמן? טעמו בכלל? אתן חייבות לטעום. זה משנה חיים. לא מחליף נשנוש עם הקפה, אך אלוהים, זה מחרמן.
והפות עצמו יפהיפה. ורוד. כל כך ורוד. נראה כמו עלי כותרת של ורד שמתקפלים בעצמם. הדגדגן בולט לו למעלה, מגרה שכזה. השפתיים הסגורות והמעט תפוחות רק מייצרות את החשק לנשק ולתפוס. שהגבר הנכון רק יתפוס כבר את היופי הבלתי נסבל הזה. אני אוהבת לצלם אותו ולשמור לעצמי, פריימים שונים של אותה יצירת האומנות. כל כמה ימים מסתכלת לי בגלריה ונתקלת בתמצית של עצמי.
אחת התחושות הכי נפלאות בעיני, היא לגלות את תחתוני הסאטן רטובים מהנוזלים שניגרו כתוצאה מהגירוי במוח. ואז נותרת התהיה האם להסירן ולהתחרמן מהיותך נטולת תחתון? יש בכך מן הסכנה ברטיבות שנוזלת על הרגל כשלובשת שמלה, או כתם של רטיבות גלויה מבעד למכנס. אולי עדיף בכלל להנות מהרטיבות הסוחפת הזאת ולהתנהג כרגיל לחלוטין כשכולך ספוגה בעצמך?
בשורה התחתונה, מבינה לחלוטין מדוע אותם גברים נהנים לבלות שם למטה כל כך הרבה זמן.
אני פאקינג ממכרת.
אפילו את עצמי :)
------
Penny Lane
