את בטח לא תקראי את זה, כי את לא מסתובבת במקומות כאלה. הוא לא מספר לי הרבה, אבל אני מניחה שאת אישה של מקומות אחרים.
את יודעת, בכל אישה אחרת אני מקנאה. בכל אחת שהוא פונה אליה כאן, בכל תמונה שנשלחה אליו והעמידה לו את הזין, בכל אחת מעשרות הנשים שהוא זיין בכל שנות חייו, איבד את עצמו בתוכן לרגע לפני שחזר למציאות.
בך אני לא. לך אני רוצה שיהיה טוב. אני יודעת שאת חושבת שהיה לך טוב יותר אם לא הייתי. אבל את יודעת, הוא עושה את זה מאז שהכרתם. והוא היה מחליף אותן כמו גרביים. אז אולי עדיף לכולם שיש אותי בינתיים, ואיכשהו רעידת האדמה הזאת יציבה.
הוא בכלל חושב שאת יודעת, במקום כלשהו עמוק בפנים. הוא גם ניסה לדבר איתך, פעם, אבל היה לך קשה מדי לחשוב על זה, אז הוא הניח לזה. הוא אוהב אותך, הוא לא רוצה להכאיב לך. וכאן ההבדל בינינו. לי לא אכפת לו להכאיב. בשביל זה אני כאן. לגרום לו להרגיש חזק ושווה, לאפשר לו לעשות כל מה שבא לו, אבל בסוף היום הוא יכול לזרוק אותי ברחוב בגלל שהתקשרת אליו ולרוץ הביתה. שלא תדאגי. שלא תפחדי שמשהו קרה. ואני, כולי דאגות, וגעגוע. ואהבה מטורפת, שעשויה מקרטון.
לא תכננתי להיות עם מישהו נשוי. למעשה שנאתי בוגדים ושקרנים כל ימי חיי. אבל החיים הם לא משהו שמתכננים, ואיכשהו הגענו לכאן. את אולי תתפלאי לשמוע, שבמידה מסוימת- אולי עדיף לי ככה. אני לא אישה שבונים איתה חיים. אני לא אחת לגדל איתה עציצים או איזה ילד. אני אחת לזיין אותה באמצע יער, להביא את החבר שלך לראות, ובסוף להגיד לה ללקק את הזרע שנדבק למכנסיים כדי שלא ישאר לך כתם לשפשף בכביסה.
אני כוס מפלסטיק, להרוות בה צימאון, ואת הספל האהוב אליו, זה שכתוב עליו "אב השנה", ולא מכניסים אף פעם למדיח, שלא יסדק.
אולי צריך את שתינו, להחזיק את כל הדבר הזה. אני אלטף לו את האגו ואענג לו את הזין, ואז הוא יחזור אליך הביתה, לחיבוק. אני מבטיחה להחזיר אותו, שלם. אני מבטיחה לשמור גם עלייך. ואני? אל תדאגי לי. הייתי ונשארתי, אישה של רסיסים.
------
V
