סופשבוע נעים אורח/ת
עכשיו בכלוב

הכלוב הסודי

תא וידויים, מקום בטוח לסודות אנונימיים.
פה תקבלו מקום להתוודות, מחילה זה כבר לא בידינו...
לפני 3 שנים. 16 באפריל 2021 בשעה 9:15

הוא האבא של הילדים שלי.
ואפילו שהיה לי רע, ושלא הרגשתי שיש לי מוצא אחר ושבסופו של יום לא מגיע לי לחיות בבית כלא לשארית חיי, הייתי צריכה למצוא את הכוחות וללכת ממנו לפני זה.
אני לא בטוחה שהוא היה כועס פחות. הוא היה כועס על פירוק המשפחה, על הבלאגן שהוא קיבל פתאום באמצע החיים כשאישתו גידלה אומץ.
אבל מה שכן בטוח הוא שאני הייתי קצת יותר נקייה עם עצמי.
ופתאום, כמה שנים אחרי, יש בי רגשות אשם.
לא על התוצאה, אבל כן, קצת (הרבה) על הדרך.

Personal educator​(שולט) - יקירה,
תסגרי את זה ביום כיפור הקרוב ותרגישי יותר טוב.
לפני 3 שנים
קיפוד - קל לנו לחשוב על כמה אנחנו לא בסדר כשדברים מתפרקים. אבל האמת היא שהאחריות היא כנראה שלו באותה המידה לפחות. כפי שכתבת, לא הרגשת שיש לך מוצא אחר.
לפני 3 שנים
Synt​(נשלטת) - אמיץ מצידך לתת מקום לתחושות האלו בתוכך, וגם לכתוב אותן כאן. זה יפה בעיני, לדעת (גם) להתחרט על הבחירות שלנו, בלי לעטוף אותן בהסברים רציונליים (שאולי נכונים, ועדיין) אלא פשוט להיות שם, בתוך התחושות. }{
לפני 3 שנים
יולי Yuli​(לא בעסק){טדי} - כן, במבט לאחור תמיד רואים איך אפשר היה לעשות יותר טוב.
אך כמו שאמרת הנה אנו כאן. המעט שאפשר הוא ללמוד מהנסיון ולהשתדל לא לחזור על מה שאנחנו לא מרוצים ממנו.

בהצלחה 🌺
לפני 3 שנים

להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י