נפרדתי ממנו כי היתה לו בעיית סמים קשה. לא הרואין וקוק אלא עוגיות מכל סוג מלאות חשיש והמון עישונים של חשיש. וירוק אולי גם. אני לא ממש יודעת מה ההבדל.
בכל אופן זה היה גומר אותו אחרי כל יום עבודה. ואני אחרי כל יום עבודה רק רציתי לראות אותו. איפשהו היתה לי תקווה שנהיה זוג, והוא עצמו גם דיבר על זוגיות יותר ממני (כי התביישתי) והיו ביננו רגשות. אני בטוחה בזה.
הבנתי שהסמים הם חלק מחייו. הוא לא הסתיר את זה ולא שיקר לגבי זה, פשוט אני הייתי עיוורת וגיליתי על זה אחרי בערך חצי שנה של קשר. הוא מאוד רצה שאהיה רק איתו ושלא אשכב עם אחרים. בפועל , בגלל הסמים לא תמיד עמד לו ולא תמיד התחשק לו לשכב איתי. זה היה הופך אותו לכבוי וגמור ושבור. ולזה שלא התעניין בי יתר על המידה. קשר כזה. לא מוצלח במיוחד. אני הלכתי והתאהבתי בו והוא הלך ושקע.
מתישהו הבנתי שזהו. לא מתאים לי יותר. הוא הפגין ניתוק רגשי פעם אחר פעם ואפס התעניינות והמון רחמים עצמיים ("את לא מבינה כמה קשה אני עובד ולכן זה לגיטימי שאני כל יום אעשן עד שאהיה מחוק") ואני רק רוצה מישהו שיאהב אותי, יתעניין בי, יעבוד בלי להרגיש צורך להמחק כל ערב כל הערב. הוא לא ראה אותי ממש ולא הכיר אותי ממש לעומק, הוא לא התאמץ בשביל זה.
מכל הסיבות האלו ועוד, נפרדתי ממנו. זה היה לפני כמה חודשים.
לאחרונה הוא שוב יוצר קשר. אני יודעת שהוא לא השתנה, נשאר אותו דבר בול. ואין לי מישהו חדש בחיים כרגע.
ואני לא יודעת אם להיפגש איתו שוב או לא.
אני ממש מתגעגעת. ממש.
------
N
