לפני 3 שנים. 19 באפריל 2021 בשעה 14:06
את מרוקנת אותי.
הלוואי והייתה לי היכולת להגיד לך זאת בקול, אבל לא נותר ממני הרבה, לא נותר ממני כמעט כלום. ומעבר לכך, אין לי חשק לראות אותך עצובה בגללי.
הלב שלי בנוי כך שכאשר הוא אוהב בן אדם מסויים, הוא יעשה הכל בשביל לראות אותו מאושר, גם במחיר הקרבה עצמית.
וכואב.
ראבק.
כואב כל כך.
כמה אכזבות כבר אפשר להכיל? ושלא נתחיל לדבר על חוסר הערכה.
איך אוכל להגיד לה שהיא לא יכולה להיות יותר חלק מחיי?
צריך להגיד משהו בכלל?