לפני 3 שנים. 6 במאי 2021 בשעה 11:41
באמת בסה״כ זה מסתכם בזה, מי הייתה מודל החיקוי שלכן כשגדלתן, האם זאת הייתה אמא שלכן? כוכבת פופ מתוקתקות או שאולי תמיד סגדתן לדמויות יותר אפלות?
אני הערצתי כל דמות נשית שבורה, מסוממת, מתגלגלת בעולם כאבן שאין לה הופכין, מזדיינת עם כל מי שבא לה ובעלת חלום גדול שאותו אין באפשרותה להגשים.
כמובן שיש כאלו שגם הגשימו את החלום אבל אז הכל פתאום נהיה מאוד בנאלי, צפוי, ילדים? בעל? כלב וגדר לבנה?
כל זה לא היה בשבילי, אני סוגדת רק לבובות שבורות שנשארות שבורות כי אופטימיות וחיוכים זה לא פוטוגני בעיני, איפור מרוח ודמעות כן, גם צלקות, נפשיות ופיזיות.
התבגרתי, התמסדתי חלקית אבל עדיין יש בי את הצד ההוא, של הבובה השבורה שלא רוצה להתאחות.
