בא והולך
אוהב ומלטף
נעלם.
7:00 - חוזר,
דאדי
10:00 - "היי קטני, איך את?"
בסדר, קשה לי שאתה נעלם.
אחרי שעתיים,
"שובבי, אני קצת עסוק, אל תהיי דרמטית".
אני מתגעגעת.
"שובבי יפה שלי".
תתקשר קצת?
אחרי שעתיים, (מחובר)
"יותר מאוחר, אני בעומס".
דאדיייי, אני צריכה אותךךך
...
דאדייייייי (מחובר)
...
(הודעה ארוכה) - נמאס לי, אני בכלל לא חשובה לך! תדבר איתי כשתרצה! אני לא חופרת יותר! מה ביקשתי - 3 דקות שיחה ביום ושתהיה חבר שלי עד שהכל יסתדר? אתה יודע שאני עמוסה בעבודה בדיוק כמוך.
אחרי 6 שעות,
"קטני, את כותבת מאוד יפה את צריכה לכתוב ספר. את יודעת שאני עסוק, אני לא רגיל לכתוב ואין לי זמן לזה, אני אף פעם לא כותב במשך היום, את יודעת שעם האקסית לא הייתי מדבר גם יומיים".
"וכן, ילדונת, לאט לאט, אנחנו קודם חברים".
תודה דאדי אבל לא כיוונתי לשם, תתקשר אליי כבררר.
"יותר מאוחר, שובבי".
22:50 - חוזר ונעלם,
"איפה את?"
באמבטיה.
"תתקשרי".
-לא עונה-
23:45 יום אחרי - טלפון מדאדי,
"קטני שלי, איך היה היום שלך?"
בוכה.
דאדי רווק. קטני פחות. תשפטו אותי.
