אתם חושבים שאני כוסית אבל אני לא. העלתי לבלוג רק תמונות מחמיאות ואני מנסה להישמע כמו מישהי שמרוצה מהגוף שלה אבל אני שונאת אותו. אני עולה ויורדת במשקל. יש לי התקפי זלילה והרעבה ובעיקר הרבה שנאה עצמית, כואב לי כל הגוף מרוב כושר לא מאוזן ואני עייפה רוב שעות היום, זה מקשה עלי להתרכז בעבודה ובחיים, ולמצוא חבר, אני מתקלחת שוב ושוב והתחושה של זוהמה וליכלוך לא יורדת, אני שונאת להסתכל במראה, שונאת את הפנים שלי, לא מאמינה למי שאומר שאני יפה, כל הערה קטנה שלילית שמישהו אמר על המראה שלי אי פעם גם אם זה היה בצחוק מקועקעת לי על העור וזה לא מתרפא. (מישהו פעם שאל אותי אם אני בהריון ומישהו מכאן שלחתי לו תמונת פנים והוא אמר שהוא מאוכזב ושני המקרים האלה פשוט איתי מאז כל יום) אני מידה 40-42 במכנסיים לא נחשבת בעודף משקל עדיין אבל גם לא רזה ובטח לא כוסית ואני מפחדת להזדקן בלי שאי פעם הייתי מרוצה מהגוף שלי ובטוחה בעצמי. תשעים אחוז מהארון שלי זה בגדים שלא לבשתי בחיים כי אני מחפשת רק דברים גדולים שיכסו אותי ואני שונאת את זה שאני לא יכולה לדבר על זה כי כל פעם שהרגשתי בטוחה לפתוח את זה קיבלתי מחברות תגובות שאין לי זכות להרגיש ככה ושאני צריכה לסתום כי זה פוגע ברגשותיהן וחברים בכלל לא יודעים איך להגיב לזה וגברים זה פשוט ממש מוריד להם הם תמיד יחפשו מישהי בטוחה בעצמה. וכוסית כמובן. הפסיכולוגית שלי אומרת לי שאני צריכה משמעת עצמית אבל יש שם מין גרעין של הרס עצמי שאני לא יודעת אם היא מבינה בכלל. תודה שהקשבתם עד פה. זה מפגר להיות אנונימית באתר אנונימי אבל כנראה שזה נחוץ.
------
לא כוסית
