נכון זה בסדר שלא עשיתי שומדבר של עבודה/לימודים הסופש? מצד אחד אני מלקה את עצמי על זה כי זו עצלנות וכי אני לא מנצלת את הזמן, מצד שני אני אומרת השם יתברך נתן לנו את שבת קודש לנוח! והשם תמיד צודק! אבל אני גם מרגישה שאני לא בסדר שלא קידמתי את עצמי בכלל בסופש הזה אוף נורא קשה ליישב בין שאפתנות לבין אמונה!
איכשהו במקום לנצל את הזמן לעשות דברים מועילים אני לא עושה כלום. אבל בעצם אני זאת שמונעת מעצמי לעשות דברים כי אני עצלנית - אני כאילו משחקת משחק כפול, גם בוחרת להתעצל וגם בוחרת להלקות את עצמי על זה! למה זה ככה???? אז אוקיי ניקיתי וסידרתי ובישלתי ואירחתי ואז שוב ניקיתי, אבל זה היה אתמול! למה היום לא הושבתי את עצמי לקרוא ספר שאני צריכה לכתוב עליו עבודה??? במקום זה העדפתי להימרח על הספה ואז להרגיש אשמה!!!! זה חיים נורא קשים להיות פולניה עם רגשות אשמה!
------
מתלבטת בין שירות משמעותי לבין קל"ב
