לפני שלושה חודשים לאחר שבת מלאה בעונג ואהבה
היא חזרה לביתה ואני הרגשתי חוסר מנוחה לחץ כזה
ניסיתי מקלחת קרה מים קרים כדור וכלום לא עזר
היא מתקשרת להודיע לי שהגיעה השיחה קולחת עוברים לוואטסאפ ואני יודע תכך היא תלך לישון
ואני לא אומר לה כלום מפחד שזה יעיר אצלה את כל הפחדים והאמת מה כבר היא יכולה לעשות?
קצת לאחר חצות כבר לא הצלחתי להחזיק הזמנתי מונית כי לא רציתי לנהוג
הגעתי למיון הרופא שואל אם היה מאמץ מיוחד אז חלקתי איתו בהכי עדינות שהיה הרבה הרבה סקס וכל פעם לקח לי יותר ויותר להחזיר נשימה ופשוט מותש.. לאחר לא מעט בדיקות ההמלצה הייתה על הליך חודרני והתאמה של כדורים שאני כבר לוקח.
האמת שפחדתי ועברנו לטיפול כדורי.. למחרת הייתי אמור להגיע אליה לטפל במשהו במבט במראה הבנתי שאין סיכוי היא ישר תקלוט הייתי לבן כמו שלג וידעתי שהיא תתמוך אבל לא רציתי להפיל עליה כזו עז מה גם שהרופא אמר שאם בסוף אעשה את ההליך לאחר תקופה אהייה במצב מעולה כי כבר מזמן התחלתי לטפל בגוף לאחר שנים של הזנחה
פעם ראשונה ששיקרתי לה והמצאתי סיבה למה אבוא רק בעוד יום יומיים וידעתי שגם זה יתפרש לא טוב אך לקחתי סיכון
בזמן לאחר מכן מודה עלו לי הרבה פחדים הכנתי מכתבים הוראות מה לעשות אם וכאשר
הכדורים שנתנו לי למשך זמן עשו טוב אבל הפחדים לא נעלמו לחלוטין.
מאז סיימנו את הקשר בנינו וכל אחד הלך לדרכו ועכשיו כשההליך בפתח וכנראה אין מנוס ממנו אני מלא בסרטים התחושה שלא ייגמר בטוב אוכלת בי
ועדיין. לא סיפרתי לה בעצם לא סיפרתי חוץ מלחבר אחד לא למשפחה להם בטוח לא מצד אחד זה כל כך מטומטם שהיא לא תדע כי יש לה מה לומר לי ומצד שני למה להעמיס? אם באמת לא יצליח היא תמשיך הלאה אולי תיזכר בי באהבה וחיבה ואולי לא.
ויש משפט אחד שחשוב לי לומר. לה... כתבתי אותו במכתב שכבר מבוייל ורק לשים בתיבה
זהו זבה בפתח מקווה שמחר כן אקרא את הפוסטים שלכם
------
אחד
