לא יודעת למה אני ממשיכה לעשות את זה לעצמי ונאחזת במשהו שכנראה מעולם לא היה קיים חוץ מ... בלב שלי.
אבל היו מילים שאמרת ודברים שעשית ולא דמיינתי אותם למרות שעכשיו מאוד נראה לי שכן.
אם מישהו אחר היה מתנהג אליי כמו שאתה מתנהג לאחרונה מזמן הייתי אומרת לו שלום ולא להתראות... אבל איתך אני לא מצליחה ואני מרגישה חלשה ומטומטמת.
אני כבר לא שלך... מבחינתך. אבל אני עדיין מרגישה שכן ועדיין נאמנה לך... זה לא שיש לי בחירה על זה, פשוט... ככה זה.
כואב לי להודות אבל כנראה שאף פעם לא אהבת אותי.
אז תגיד לי מה זה היה? מה היה שם במשך כל השנים ולמה לא נעלמת כמו כולם אחרי חודשיים? לא חסרות סיבות ותירוצים לעזוב אותי.
באמת הייתי רק חורים יפים בשבילך? זה באמת יותר טוב בשבילך מלקבל ולתת חום ואהבה? זה מה שאתה באמת צריך? קשה לי להאמין...
לא יודעת אם יום אחד אוכל להיות עם מישהו אחר... לא יודעת אם אני רוצה.
אני אוהבת אותך... אלו לא סתם פרפרים שחולפים... אחרת מזמן היו צריכים לחלוף.
חלק מהלב שלי תמיד יישאר שלך וימשיך לאהוב אותך לנצח.
לפני 3 שנים. 27 באוקטובר 2021 בשעה 13:53
