הכלוב הסודי

נכון עברו שנים, ואיכשהו נשארת הזה שהרגשות שלי כלפיו פשוט לא נפתרים.
תאמין לי שרציתי לשכוח ממך ברגע ההוא שיצאתי מהבית שלך בפעם האחרונה. הרגשתי כל כך פגועה, כל כך לא שווה מספיק, אבל לא הצלחתי לשכוח.
אולי זה בגלל הטוב שתמיד נתת לי, אולי זה בגלל שתמיד עשית את עצמך כאילו אתה מטורף עלי.
אבל כשהיא אמרה לי שאף פעם לא באמת אהבת אותי, זו היתה כבר דקירה ששלחה את כל הרגשות הקודמים עוד יותר לעלבון מטורף.
וכל מה שבא לי זה לשכוח, לא לחשוב עליך ביום יום שלי, ושתפסיק לבוא מדי פעם בחלומות שלי.
היום בלילה הצלחתי להתעלם ממך בחלום, לברוח, לשנוא אותך, בניגוד לכל הפעמים שחיפשתי אינטרקציה איתך בחלום.
מי יודע, אולי זה אומר שעברתי הלאה.
אולי זה אומר שההוא שנכנס לחיים שלי ברגעים אלו ממש, מרעיד את הלב שלי כמו שהרבה זמן הוא כבר לא רעד.

------
זאת שנתת לה מבט שקרי של אהבה