איזה ביחד?? על מה אתה מדבר?? אין כזה דבר אנחנו ביחד. אני תמיד לבד. לא מבינה בכלל את המושג ביחד.
המקום היחיד בו אתה יכול להרגיש אותי באמת, זה תחתיך, עם כאב השוט, עם המצבטים, החדירות האכזריות, המילים המשפילות, הכאב, חסרת אונים. רק שם אני באמת אני. רק כשאין לי שליטה על כלום, כשאני נתונה לחסדיך ואתה עושה בי כרצונך. שם אולי תשמע אותי באמת, תשאל ואני אענה אמת, אתחנן לעוד ועוד ורק שם אני איתך ביחד. כשאתה אומר לי מה לעשות, כשאתה מפרק את כל החומות ומגיע עד ללב שלי.
מעבר לזה, כשסיימת להשתמש בי, אין ביחד. אני חוזרת להסוואה, החלקים שנגעת בהם נטמעים חזרה ויוצאים החוצה רבדים אחרים שלי.
ולא, שם אני לא מרגישה אליך דבר, ברבדים הללו. אני לבד שם. מתפקדת על אוטומט.
מתי תבין?? האהבה שלך חזקה לי מדי. אני לא יודעת איך להסביר לך כבר שאני לא יכולה יותר לפגוע בך.
שכל מה שאני רוצה זה שקט בכאוס שהוא אני.
שהאינטרס שלי הוא להגיע לסאב ספייס שלי איתך ולא לעבור לגור איתך. פרדוקס הזוי.
לוותר על אהבה זה באמת מעיד על כמה אני דפוקה.
לך תיישר עץ עקום.
לך תשקה פרח באהבה שלך כשאין לי שורשים וכל מה שאתה רואה זה חיזיון של עלי כותרת.
איך אתה יכול לאהוב אותי כל כך בזמן שאני לא אוהבת את עצמי.
פשוט תכאיב ותשתמש בי וזהו.
את השמלה הלבנה תתן לאחרת.
כבר הייתי שם.
------
Its just C-PTSD
