לפני שנתיים. 27 בינואר 2022 בשעה 10:57
יום אחד תתעוררי בבוקר, ולא תחכה לך הודעה של בוקר טוב ותכנסי לאתר ולא תמצאי את הפרופיל שלי וגם באינסטגרם אני לא אהיה. ואז תציצי בפרופיל שלי בפייסבוק וגם שם לא אהיה.
בהתחלה תרגישי כאב גדול, התמוטטות ושבירה. אבל עמוק בתוכך ייחלת ליום הזה, אני יודע. אחרי שהדמעות ירוקנו אותך, תוכלי לקום חדשה והכי חשוב חופשייה. חופשייה לחוות, חופשייה לאהוב. בלי לבדוק תמיד איפה אני או מה אני כתבתי או פרסמתי. חופשייה לחיות.
את תצאי לחופשי ואני אתכנס בתוך עצמי. אכאב אבל אדע שהייתי חייב לשחרר אותך. כי אני הקשיש ואת הפצפונת.
אצלי את לעולם לא תשתחררי, את לי יום, את לי לילה, את כמו מליון שירים.
ולמי שתיהי, חייו כפני שיר.
------
הקשיש שלך
