אקדים ואומר שאין כאן שום התייחסות לעבירה הנטענת של שיבוש הליכי חקירה על ידי מחיקת המסרונים. אני מתמקדת רק בהיבט שהוא לכאורה "מוסרי"
שילכו להזדיין כל המצקצקים קפוצי השפתיים "אלוהי המוסר" השופטים בשער העיר. היא נהנתה מגופו של אפי נוה והוא משלה.
מה זה ה"מוסר" הזה שחברתית העלה אותה על מוקד?
היא צודקת, זה בינה לבין בן זוגה ומשפחתה. שוחד מיני לא היה כאן.
אבל
פאק!! תוך כדי צפייה פלטתי "יו, איזו זנזונת!!".
שיט!
אני באוטומט שפטתי אותה וכיניתי אותה בביטוי שכאישה מודרנית מזדיינת שהנני- הפתיע אותי.
זה גרם לי לעצור ולחשוב שאולי כל התפיסה שלי שהכל מותר לי (חוקי, רק חוקי) והמרד הקטן שלי אל מול תכתיבי החברה כמו שגבר נשוי זה לא "טאבו" , אולי מתחת לאמירות האלו עדיין שוכנת בי ההיא עם החינוך הליטאי עם קיבעון ותפיסה קדומה. יצירה של תרבות וחינוך.
האם ברגע האמת נשארתי עירומה וחשופה אל מול האמת הפנימית שלי?
