הכלוב הסודי

הרגע הזה, שהסכר נפרץ.

נשברתי.

התפרקתי ובכיתי כמו שלא בכיתי כל החודש. החזקתי את עצמי חזק חזק ובשניה אחת זה התמוטט. היום.

ונשברתי, מחקתי את הפרופיל.

לא מסוגלת לראות אפילו את השם שלך.

אולי בפעם אחרת, אחרי שאני אלקק את הפצעים, ואשכח שוב כמה זה כואב לאהוב, אני אחזור.
כשאני אהיה מוכנה לפתוח את הלב שלי שוב, ולתת לו שוב להישבר.

תהיו בטוחים שאני כבר מתגעגעת, כי קשה כשאין איפה להיות מאה אחוז עצמכם.
והכלוב הוא בית.

אבל לפעמים צריך גם לעזוב את הבית. כשבבית יותר קשה מבחוץ, גם אם זה זמני.

אז נתראה בהמשך. אוהבת אתכם.