הכלוב הסודי

מתקשה לזהות את עצמי היום, השינוי החיצוני והבום הנפשי עשו את העבודה. אני שונה ומנסה להסתגל.
לא, אני לא רוצה שום דבר בחזרה, לא את הזמן, לא את מה שהשקעתי והענקתי מעצמי. רק את הלב, כמו שהוא, פצוע ומדמם. אני רוצה אותו בחזרה ואשקם לבד.
הימים עוברים ויש כאלה שבהם אני לא חושבת עליך. עלינו, אבל תמיד מגיעים הלילות שממלאים בנו את החלל.
בלילות כאלה אני מתרסקת לחתיכות, לא יכולה להתנגד לכאב ומחדירה אותו למקום בו הייתה נפש לא מזמן.
התובנות כבדות להכלה, אני הולכת לאיבוד בין שקר לאמת וכבר לא מבדילה בין שניהם.
האישיות שלי לא שלמה, האמון זרוק על הריצפה.
אני עדיין מסרבת להאמין, למרות שכבר הבנתי הכל.

------
כ.