הכלוב הסודי

ענני בראשית{התגשמתי} - אמלוא חושבת שאתה מטומטם. אני חושבת שעם כל הכבוד לדינמיקת ההכלה, אתה קודם לכל. אתה לא המטפל שלה ואם היא לא מצליחה להכיל את עצמה ו ומשליכה עליך באופן בלעדי זה כנראה לא הזמן שלה להיות במערכת יחסים איתך.
זה דו צדדי, מבין? היכולת של שניכם להציב גבולות בתוך הדינמיקה.
זו מסוגלות שצריך לפתח מול מטפל.ת ואחד.ת מול השני.ה. מסוגלות שאם לא קיימת, פשוט מעידה על חוסר בשלות הדדי להיות יחד

כמהת-יער{גיקית שמנה} - כל הכבוד שיכולת לקחת מרחק, למרות שכשאוהבים (ובמיוחד אהבה שורפת שכזו) רק רוצים להתקרב ולעזור. לקחת צעד אחורה זה מעשה בוגר ואחראי.

ענני בראשית{התגשמתי} - לשני הצדדים*
כן כ"כ! (כל עוד שעושים את זה בצורה מפוקחת)

סתם עוד פנטזיה​(נשלטת) - אסייג ואומר שאני מכירה זוגות אוהבים (בניהם ההורים שלי וזוג חברים טובים) שאחד הצדדים סובל מהפרעה נפשית. היא התפרצה והחמירה עם השנים והם לא נכנסו לקשר כשהיא היתה נוכחת כמו שאתה מתאר פה. אימא שלי תמיד אומרת שאם היתה עוזבת את אבאחורג בגלל ההפרעה שלו זה כמו לעזוב אחרי שנים מישהו שפשוט נהיה חולה.. לא תמיד ככה קמים ועוזבים. במקום זה, עזרה לו למצוא דרך לטפל בעצמו. זה דרש המון עבודה מצד שניהם. אבל בסיס חזק ואהבה חזקה כבר היתה שם, וביטחון והדדיות רבים מאוד.
אולי אלו דברים שאסור להתפשר אליהם כשמחפשים ומתחילים קשר. אחכ, אם צצות או מחמירות בעיות נפשיות, אין סיבה ככה סתם לעזוב - אם יש באמת הירתמות ומחויבות של הצד החולה לטפל בעצמו ובן הזוג לתמוך ולאפשר את המקום (לא תלות בלעדית בו)

ענני בראשית{התגשמתי} - מירי רגב שולחת לך כפיים סעפ!

say it right{פררו מריר} - אני רק תוהה מה גורם לך לחשוב שיש לה מחלות נפשיות.. אולי הבעיה היא אצלך