לפני שנתיים. 25 באפריל 2022 בשעה 22:13
צחקתי בקול. לא מהצביעות שנחשפה בפניי במכה אחת, לא מההתרסקות של המציאות בה רק לפני כמה שבועות היינו ביחד, הייתי אהבת חייך.
עכשיו אני בוהה בתמונה שלה אצלך ולא מבינה איך הלב יכול להיות עד כדי כך לא יציב, איך הוא יכול בקלות להתנייד מאישה לאישה, ובכל אחת למצוא את אהבת אמת ומקום בטוח. כמה קטנה המשמעות לשיוך.
הגיון בריא לא מסוגל להבין שיש הגיון אחר שעובד אחרת.
האהבה הזאת לא הוכיחה את עצמה, לא שרדה לאורך הזמן עמוסה בשקר אחד שנמשך שנים.
עברת לשקר הבא שלך.
עד שהבנתי למה נעלמת בלי להשאיר זכר, הספקתי להאשים את עצמי כמעט בהכל, אולי אפילו בשקרים והבגידות שלך, וכשהבנתי שפשוט התביישת ממי שאתה ,ממה שעשית והכי הרבה מהעובדה שזה הפך לגלוי בעיניי, התרככתי.
הייתי מביאה לך חיבוק ונשיקה, מודה על הנסיון ושולחת להמשיך לחיות, אם רק לא היית שוב ושוב כזה פחדן עלוב.
------
כ.