בחצי שנה האחרונה
נעלמו לי 2 טבעות יהלום
אחת קרובה לליבי ונעשתה בדומה לשל אימי ואחותי
השניה נקנתה בעצמי ממיטב כספי
כנראה שככה זה שמארחים בבית ולא נוסעים לבית של אחרים. דירה פיצית, חלל אחד. פשוט.
אוכלת את הלב לעצמי על זה כל יום, על הטבעת שלי כבר השלמתי כי כסף בא והולך אבל על של אמא שלי ואחותי, אני לא אסלח לעצמי על הטפשות של עצמי בחיים. והכל בחסות ה-bdsm
כי הזמנתי אלי הביתה נשלטים לסשנים.
מאוד מנסה להבין מי מולי לפני שמכניסה הביתה אבל כנראה שלפעמים זה לא צולח.
מתביישת לספר לאדם חי את ההרגשה שלי ואת זה שהאצבעות שלי ריקות (אין לי תכשיטים אחרים, הכל קבוע אצלי) מרוב שזה עצוב, שהכנסתי אנשים לבית שלי משיוך לתוך זרם מסויים והם פגעו בי ככה. מביך.
יכל גם לקרות מדייט בטינדר, אבל קטע שאין לי טינדר.
לעזאזל, למה שאסתיר אצלי דברים בבית שלי?
למה שארגיש לא בנוח? למה שאחשוש מגניבה?
אבל זה המצב. ואני אכלתי אותה. וכן אני מאשימה בלב שלם. תגנו אותי תסקלו, לא מעניין. הלב שלי אכול גם ככה בגלל זה
ומי אלו שלקחו, אל תהנו מזה. אנשים עבדו הרבה הרבה בשביל הטבעות האלו.
------
כועסת.מבויישת.
