עברו כמעט שישה חודשים מאז שהחלטת שאתה לא רוצה בי עוד. נתתי לך את כולי והחלטת שזה לא מספיק. חיפשת את הסיבה הכי טיפשית וקטנונית בעולם ונפרדת ממני לנצח אחרי חודשים של אהבה מטורפת.
אבל הפרידה הזו הייתה הדבר הכי נורא ששולט יכול לעשות לנשלטת. משכת אותי במשך חודשים בתואנה שאתה צריך לחשוב על הקשר,
אמרת שאתה לא בטוח. לא סיימת כמו הגבר שאתה אמור להיות, ביקשת ודרשת ונעניתי לכל בקשה. ובסוף זרקת אותי כמו סמרטוט ישן שאין בו צורך יותר. הפחת בי תקווה שוב ושוב, ולא עמדת מאחוריי ההבטחות.
שברת אותי לאלף רסיסים ודרשת שאאסוף את עצמי. ואולי, אם אהיה חזקה מספיק. בסוף תקח אותי שוב.
המשכתי הלאה, לגבר אחר, שמעריך אותי ומוקיר את חברתי. שלא משחק איתי משחקים ומפתח אליי יותר ויותר רגשות עם כל יום שעובר. וגם אני אליו.
אבל אני כולי עוד שקועה במחשבות עלייך. מחפשת באובססיביות את הנשלטת הזו שנמצאת איתך במערכת יחסים, יודעת בוודאות שהיא קיימת. מקנאה בה מהמקומות הכי חשוכים שקיימים בתוכי, מקנאה וגם דואגת.
אז תדעי לך, את שם, שאולי קוראת את הפוסט הזה, והתחלת קשר עם שולט בחודשים האחרונים, שולט אמיתי, כזה שעוד לא נתקלת בו עוד, ותיק, מנוסה, אולד סקול. תדעי לך שמתחת למעטה של האהבה הזו שאת מקבלת ממנו, של תחושת השייכות שלא נתקלת בה מעולם, קיים גבר פחדן, ילדותי, מניפולטיבי, שבסוף ישבור גם לך את הלב.
בסוף אתגבר עליו אבל עד אז תדעי שאני ממש מקנאה בך.
------
לב שבור
