לפני 14 שנים. 25 בספטמבר 2010 בשעה 12:34
אויש הוא כל כך עלוב
פאתטי
מסכן
הייתי מרחמת עליו אם לא הייתי מתעבת אותו כל כך.
ואני עדיין קצת שונאת את עצמי שאני בכלל בכלל עוסקת בו.
אבל אין מנוס מזה. גם המאמץ של להמנע ממנו לגמרי זה סוג של התעסקות.
לפחות הוא כבר לא צובט לי בלב
ולא הופך לי את הבטן
לא קשור לשנתי או יקיצתי
או לשום פן אחר של חיי.
וזה ממש טוב.