טרוניה

Brave Dwarf - מ דהים
לא הכרתי קודם.
יש איזה ניואנס של קייט בוש?

Brave Dwarf - סליחה. עוד תגובה. מתנצל סליחה. היא קצת מעצבנת אם היא לא בקטע. אם אינה מתאימה לזמן. או שזה רק אני. טונים כל כך גבוהים מאוד מתקשרים לי למצב הרוח. או שאני טועה?

איך לנסח את זה? לך היא תמיד ...BINGO?

ואני מתנצל, שוב, על ההתפרצות לבלוגך ללא בקשה להזמנה מראש. אם איני נעים לך - אמרי ואעוף

לילה לבן - אתה מכבד אותי בנוכחותך :))

היא לא לכולם, ולא לכל זמן
והיא בהחלט מאתגרת. יש גם הבדל בין המוסיקה המוקדמת שלה לזו של היום -- ההיא עוד יותר קשה עם מעברים חדים באמת, גם בטונים וגם במקצבים.

אבל יש בה משהו קסום בעיניי. היא כותבת ושרה באופן שייחודי *לה*. היא לוקחת מהקלטי, מגוספל לבן, מפולק, מג'אז, מאוונט גארד... ועושה מזה ג'ואנה ניוסום.

ההופעה שלה פשוט סחפה אותי.
אני מאוד מתחברת למוסיקה באופן כללי, אבל קשה לחדש לי תחושה עד כדי כך.

Brave Dwarf - זהו.
שלכן שאלתי אותך ככה עמוק דווקא. כי הייתה לי תחושה שמוזיקה מדברת אליך.

אז יש בינה לבין קייט בוש וגם משהו מפיקסיס. זה סגנון דומה?

אני שואל את דעתך ברשותך. ומודה לך על קבלת הפנים (הבעיטה עודה אקטואלית אם תחושי שאני שוגה. אני די פיל בחנות חרסינה).
רגע לא פיקסיס. הבחורה הזאת... איך שכחתי את שמה! יש לה המון שירים עצובים-עצובים בטונים הללו. כאשר אזכר, אשלח לך.

ואז תספרי לי נכון? על ההבדל. על הכל. זה מרתק אותי.

Brave Dwarf - איתגרת אותי יקרה.
זאתי
לא פיקסיס. פורטיס.

דומה?

Brave Dwarf - &feature=related

לילה לבן - אהההה, זה אתה מאתגר אותי

ויופי של לינקים... אני מאוד אוהבת את פורטיסהד :)

אז דעתי.

אני חושבת שיש משהו שמהדהד בין קייט בוש וג'ואנה... גם לקייט יש קול גבוה, והיא עושה מעברים חדים. וגם קייט ייחודית, לוקחת סגנונות מוסיקה אקלקטיים ועושה אותם שלה. מדהימה.

אבל סגנונות המוסיקה בגדול שונים... אולי השיר הספציפי שנתתי פה "מטעה" כי כמו שאמרתי, יש לג'ואנה שירים רבים קשים יותר, גבוהים יותר.

קייט בוש שרה הרבה יותר בסגנון רוק/פופ - למרות שבהחלט אלטרנטיבי, ועם הרבה השפעות - כולל אתניות/פולקיות.

ג'ואנה שרה עם נבל או פסנתר, אין לה ליווי אלקטרוני. והיא לוקחת הרבה יותר מפולק ובמיוחד בנבל יש לה מקצבים קלטיים. גם הגוספל שלה שונה.

אבל אני בהחלט מבינה למה חיברת אותן.

את בת' גיבונס מפורטיסהד... אני מבינה רגשית למה חיברת, אבל לא סגנונית. כל השלוש מהפנטות, סוחפות, חודרות. זה מה שיש להן במשותף.

אבל הטריפ-הופ של פורטיסהד הוא כולו טריפ אלקטרוני, והשירה המהפנטת שלה מאוד תלויה גם במוסיקת הרקע, ומקצבים אחידים, שזה שונה מהשתיים האחרות. הייתי אפילו אומרת שהרבה ממה שמייחד את ג'ואנה זה בדיוק חוסר האחידות.

טוב, די כבר... אני באמת לא מומחית לאף אחת מהן :)

אבל תודה שהעלית את השאלה!

Brave Dwarf - לא לא
קראתי אותך בפה פעור.

אז מה שאת אומרת שהבאתי את פורטסהייד לכאן בגלל משהו בתת מודע שעוררה בי ושהתאים לזמרת שהכרת לי?

מדהים. הלוואי והייתי מבין מוזיקה.
וההסבר שלך נורא ריגש אותי.
תודה על כי השקעת כל כך.

אני מאוד מתעניין במוזיקה כי יש לי אוזניים מטמטמות. אני אוהב כמעט את הכל אבל איני מבין דבר. טוב לא יודע איך להסביר את זה. ראית איך שלפתי לך מיד זמרות שהזכירו. אני באמת מכיר ואוהב את כולם ובאמת לחלוטין לא מבין.

אז זהו, מה שרציתי להגיד לך, היה תודה.

אני אבקר שוב מכיוון שהרשית וכי היה לי המון מענין.

לילה לבן - מה שכיף במוסיקה זה בדיוק שלא צריך להבין כלום. רק להנות.

וכיף לי שבאת!

string doll - לי היא הזכירה שילוב גס בין ביורק, רג'ינה ספקטור וקמצוץ פיונה אפל למרות שלאחרונה יש גוון קול שונה לגמרי...גם לרג'ינה האמתי כשחושבים על זה. לא יודעת למה היא הזכירה לי שילוב של שלושת אלה...משונה.

קול מתקתק וחד. לא הכרתי לפני כן אבל שמחה מאוד שאני מכירה כעת...! היא מצויינת.

תודה לך
:)

לילה לבן - זהו, שבעיניי זה לא מוזר בכלל!
זה לדעתי מה שכתבתי גם לאליפל -- בחרת שלוש זמרות יוצרות שהן כל כך ייחודיות, שכל אחת מהן מחדשת ומתחדשת כל פעם. שמה שהן עושות זה כל כך מיוחד, כל כך מחדש, שזה פותח בנשמה איזה מקום שלא ידעת אולי שהוא שם בכלל.
כמו לכל אמן, גם להן השפעות (אני מאוד שומעת את ג'ואני מיטשל אצל רג'ינה ספקטור למשל, ועוד מישהי שכרגע לא יכולה לזהות על מי אני חושבת).
אבל הזמרות האלה מרגשות לא רק בקול שלהן, בהעדר הסטנדרטיות שלהן... זה באמת המשהו הזה שאי אפשר להגדיר אותו, שקוראים לו אמנות.

לדעתי, מישהו יכול להיות זמר מדהים, ולא אמן מדהים. ויש לזה גם מקום של כבוד. אבל הרשימה שנוצרת פה היא פשוט משהו אחר.

(מוסיפה את טורי איימוס לרשימה)