אני מאושר ואופטימי (נו, אמרתי כבר מלא פעמים, אתם לא מקשיבים?)
אני הכי חכם מכולם (גם את זה אמרתי מלא פעמים. אוף, למה לא מקשיבים לי פה?)
אני ורק אני יודע לקבוע מה נכון (כי ככה אמרתי)
אני בן אדם טוב, נשמה יפה, ההגדרה המילונית המקורית של כבוד ויושרה (כנראה אם אגיד את זה מספיק פעמים אף אחד כבר לא יטיל ספק)
אני המאסטר של המאסטרים, מאז יצקו אותי כבר הכל הוא סתם חיקוי זול. אז בואו, שבו למרגלותיי ואלמד אתכם (אני הרי חובט בחזי ושואג, איך קיימת שאלה בכלל?)
ואם אי פעם אני נוהג באופן שלא עולה בקנה עם הנ"ל, או אומר משהו ולא מקיים, או בכלל משקר או בוגד... אם אני לא עוצר במילת בטחון, או עושה סשנים כשאני שיכור כלוט, או דורס על גבולות הסאבית שאיתי... אם אני פוגעני, מניפולטיבי או רומס...
אז כנראה שפשוט יש לי סיבה טובה (אני רוצה ככה זו הסיבה הכי טובה שיש) וזה לא מבטל את טהרתי.
כי ככה אני אומר.
לפני 14 שנים. 16 בנובמבר 2010 בשעה 18:57
