טרוניה

יש אנשים שעושים לך נזק בחיים
ההשפעה שלהם לפעמים היא באמת לכל החיים
דוגמת הורה מתעלל, או מקרה של אלימות כמו אונס

יכולת ההתמודדות שלנו קובעת איך וכמה זה ימשיך להשפיע
אבל זה לא אומר שזה אי פעם ייעלם.

ההכרה בדבר הזה היא כנראה דבר חשוב.
אבל
אבל אבל

אצלי,
מתחוללת מלחמה בין ההכרה הזו לאגו שלי

אני לא מרשה
פשוט לא מרשה
למתעלל, לרע, לאנס, לבוגד, לשקרן
לעלוב הזה
להמשיך להשפיע עלי

לא מציאותי?
ממתי אני מציאותית?

אז אני לא בהכחשה, זה לא העניין
הדופק שלי משתנה קמעה כשאני קוראת אותו
(פעם לא הייתי קוראת אותו בכלל, אבל באיזה שלב הבנתי שההמנעות היא יותר כוחנית.
אני גם לא מחפשת את הבלוג שלו... כשזה "צץ" אני מציצה. וזהו.)

אז כמובן, יש עוד השפעה.
יהיו לי אולי צלקות לכל החיים.
אבל אני, אני אישה של אגו
לטוב ולרע.

ולפני כמה זמן החלטתי שמדובר באדם כל כך עלוב
כל כך קטן
שפשוט אמחק אותו.
למרות גודל הזוועות שלו.

ואז... זה העניין.
אני הרשיתי לאדם כזה
מגוחך
לפגוע בי
לעשות בי
לשלול ממני
להשפיל אותי

הוא קטן, ואני לא.
והוא פגע בי
בי.

האגו שלי לא כל כך מתמודד עם זה
אז עוד לא התגברתי
לא לגמרי
זה עוד לא מאחורי
לא לגמרי
זה לא באמוציות
ולא בסנטימנטליות
לא באילו כך ואילו אחרת...

פשוט באגו.