על זה עומד העולם?
על עקבים וסוף מחודד או עגול?
כשהייתי צעיר הייתי מסתכל על הריצפה כדי למצוא אוצרות שבקרקע. מקום מרתק. זה בא מכך שהייתי הולך בשדות ומחפש מזכרות מעבודת האדם הקדמון שהיתה פזורה בין חלוקי נחל ורגביי אדמה. התרגלתי לכך שכשאני רוצה לחשוב או להגיד דבר חשוב אני מסתכל דבר ראשון על האדמה , לחפש שם משהו חשוב שיעזור לי להביא את המילים הנכונות.
עד שפגשתי אותך לא הבנתי איך אפשר להתמכר למגפיים. איך אפשר למצוא תאווה בכף רגל.
כל חנות, כל זוג רגליים נושאות אליי מסר.
כל מגף שצד את מבטי מכיל עולם ומלואו.
כל שיעור הוא מסע חיפוש והשרדות בג'ונגל המגפיים האקדמי.
אבל אף חנות, אף זוג רגליים אף חנות ואף שיעור,
לא ישווה אל היד המלטפת את עורפי החשוף
זוג האצבעות הצובטות את הפיטמה המשתוקקת לתשומת לב
המבט בעינים שאומר הבנה.
חבל שאני לא יודע לדבר כמו שאני יודע לכתוב אחרת הייתי עוטף אותך בשירים.
הפה שלי בנוכחותך הוא שלך להשתמש כי אני נותן לך את עצמי.
לפני 19 שנים. 14 במרץ 2005 בשעה 21:34