לפני 19 שנים. 31 במרץ 2005 בשעה 7:30
בדרך הביתה אני פוגש את אותם אלה שכמותי מצויים במסע. עוברים ממקום למקום ומחפשים אושר בנוף העובר מול העינים.
(-: רגע לנוח , למצוא מנוחה , יד מלטפת , פנים טובות ואהובות (-:
לחזור אל העמק, אל כחול ההרים , הירוק של החיטים, הצהוב של החרציות והחרדלים, והכנרת.
הכנרת היפה מכל, שהיתה שקטה כמו מראה , משטח החלקה לנשמת השרקייה הבאה ממזרח.
תודה תודה תודה
הדרך הביתה עם שאלות ותשובות ופתיחה חדשה לתובנה של הלב.
ושלכולנו יהיה שלום ושלווה בליבם. עייפות הרגליים.