לפני 4 שנים. 2 ביוני 2019 בשעה 18:10
התחלתי ללמוד עם עוד משוגעים כמוני שלא יכולים אחרת, וזה הדבר הראשון שהיא אמרה:
-אי אפשר בלי תמיכה של בן הזוג-
צחקתי קלות
**בנאלי much**
אבל זה באמת עצוב לבוא לבית ריק בלילה ולעבוד על המחשב
יש ימים שאני אוכלת יולו לארוחת ערב. אני.
הכלים בכיור כבר שבוע
חומרים במייל שלא נפתח שלושה שבועות
ומנקה מהכלוב לא נשמע כמו רעיון מופרך
האישה צריכה לעבוד
אבל מישהו צריך להחזיק את הבית
ואותה
הטיטניק שלי התגלחה בקרחון ייאוש עצום
מתישהו בחיים מגיע השלב הזה שנמאס לך לנגן
שאת מבינה שאת מחליקה ואף אחד לא תופס
תמיד קיללתי את רוז הכלבה הזאת
הרי ב-ר-ו-ר שיש שם מקום לשני אנשים
השלב הזה שאין חשק
והמיטה מחבקת יותר מהשמש
זה השלב שלי