פרח בגני

שיחות כאן עם זרים רנדומליים מותירות בי שריטות לפעמים

אנחנו עושים ברטרים, אני שורטת אותך ואתה אותי

השריטות האהובות עליי הן אלו ששולחות אותי לטיול נוסטלגי בארון הויניל

הפעם היא קטנה, שבועיים החלמה פלוס מינוס

להתענג על הכאב הצורם של המחט באופן מזוכיסטי רפיטטיבי עד בלי די

בנסיעה זה הכי כיף, עם אנשים אבל בעצם לבד

במשרד שוזרת שירים נוספים שיחפו עליי

את הצלקת אלטף בספירלה

עד העונג הבא

הביתה בתקווה.