הרהורים

הפוסט הזה מוקדש לכל הבכיינים:
תמיד הייתי האלופה הבלתי מעורערת במשחקים של "מי יותר מסכן, אני או אתה"
פעם לפני 15 שנה עוד יכולתי לפרגן לעצמי התנהגות בכיינית של ילדה (והיו לי גם סיבות טובות, תכף אפרט)
אבל אף פעם לא ממש השתמשתי בזה, למה? כי זה נראה לי עלוב, הפעמים היחידות שבהן יצא לי "להתרברב" על החיים הקשים שלי זה בדרך כלל במעמד חד צדדי מול אלוקינו שבשמיים או כתשובה צינית לבכיינותם של אחרים. אז מה היה לי קשה כ"כ?
לפני הכל אתחיל ואומר שאין לי שמץ של פחד מאאוטינג מכל סוג שהוא, השלדים אצלי בארון גלויים למי שקרוב אליי, וכל השאר- קפצו בה 😄

*זיכרון ילדות ראשון- אני נכנסת למטבח ורואה את אבי יושב בישיבת צפרדע, ישן- כך חשבתי, בתוך הוריד שלו תקוע מחט ודם משפריץ ממנו (מסתבר שנרקומנים בסוטול לא יודעים לכוון טוב)
* גיל 8- אני ואימי עוזבות בדרך לא חוקית את ארץ מולדתי ומגיעות ברגל למדינתנו האהובה + הפעם האחרונה בחיי שאראה או אשמע את אבי.
*גיל 12 זה גיל שגברים מבוגרים סוטים במיוחד אוהבים, אוהבים לשחק בשדיים שזה עתה הגיעו לגודלם הסופי, למצוץ את הפטמות שעות, ללמד איך מוצצים אבל ממששששש טוב, וגם אוהבים להתחכך ולגמור בין הרגליים בלי לפגוע בבתולים.
* נדמה לי שגיל 14 זה גיל שדורש לפחות נסיון אובדני אחד, מה לא?!
*סקס סוטה במיוחד עם מי כן ומי לא וטיפול פסיכולוגי -פסיכיאטרי לא עשו עבודה מספיק טובה
אז ניסיתי למות שוב, ושוב, ושוב, ושוב....כן 9 זה מספר המזל, ממילא אין לי אחים\ דודים\ בני דודים\ או כל שאר משפחה שיכול להיות לו רע מהעניין (את אימי לא החשבתי) פאאאאאקקקק את אימי לא החשבתי!!!!!
*אחרי ההתמוטטות הגדולה בא שקט גדול, לא שקט מהסוג המבורך אלא שקט מהסוג המת, שקט של אדם מת-חי, שלא עושה כלום- לא עובד, לא לומד, לא יוצא, לא מדבר,לא אוכל עד שמכריחים, וכותב...כותב המון ויפה (כן הגיע הזמן שנודה בזה, ניחנתי בכשרון כתיבה)
ובכל זאת הינה כמה עובדות על לולה-
יש לי בגרות מלאה 35 יחידות, 
15 שנות לימוד שהניבו לי 2 מקצועות פרה רפואיים 
דוברת 4 שפות 
עובדת בשתי עבודות
אהבתי בחיי ואהבו אותי
ראיתי עולם, טיילתי ופגשתי אנשים
לא שיגלתי (מלשון משגל) לכל דיכפין את המוח על כמה אני מסכנה ועלובה,
ולא חיכיתי לאף בן זונה שיבוא ויסדר לי ת'חיים
וזה בעצם מה שאני מנסה לומר, יש לכל אחד אלף סיבות למה הוא מסכן
ועוד אלף סיבות למה צריך לרחם עליו, וכן, אף אחד לא נשאר בתול, החיים דופקים את כולם.
אבל גיליתי שאסור בתכלית האיסור לתלות את האושר האישי שלי בגורם חיצוני, כי כמו שאהבה שתלויה בדבר- בטל הדבר, בטלה האהבה, כך גם האושר התלוי בדבר יעלם.
אז לכל הבכיינים במקום לזיין תשכל על כמה רע וכואב וקשה, תזיזו את התחת שלכם ותשנו את זה, אם אני הצלחתי כל אחד יכול !