לפני 11 שנים. 22 בפברואר 2013 בשעה 8:12
היי לכם, אתמול היה יום מזעזע.
זה התחיל כבר ביום רביעי כשהתבשרתי שאמא של חברה מאוד טובה שלי נפטרה.
זה המשיך בחמישי, ביום לחוץ בעבודה שמורכב מהרבה דברים שכבר אין לי כוח לחשוב עליהם.
היה לי יום ארוך ומעייף והיום אנחנו, החברים, נוסעים לצפון לניחום אבלים.
צמוד לביתי יש בית ספר שהרעש שם הפסיק רק בדקות האחרונות.
הפייסבוק מלא בפורים, בשמחה ותחפושות ואני לא מרגישה מחוברת לזה.
אני בנתיים יושבת מול המחשב ומחכה לעדכון מהחברים מתי יוצאים.
אני מחפשת משפט סיום אופטימי אבל לא ממש מוצאת אז זהו...
אם בא לכם תציעו אחד כזה.
