יומן

היא אומרת שהיא כל כך דאגה כשלא עניתי לטלפון והיא מציגה פרצוף עצוב ומוגזם כשאני הולכת. היא שואלת אם אפילו איתה לא רציתי לדבר כשהיה לי מצב רוח רע. אפילו איתה!! היא אומרת שאמא נשארת אמא, וחוזרת על זה בגאווה פעמיים נוספות. אין מה לעשות היא אומרת ומתמוגגת ממלבושי האמא שהיא לובשת על עצמה, אמא נשארת אמא.
ככל שהיא מייחסת לעצמה גינונים נוספים של "אמא" אני נגעלת ממנה יותר.
מתחשק לי להגיד לה לסתום את הפה האנוכי שלה. אני רוצה להגיד לה שאמא היא אף פעם לא הייתה עבורי. שאמא היה תפקיד שהיא נהנתה להציג ולשחק, מדי פעם, עבור עצמה ועבור הקהל שלה, כשהתחשק לה לשחק בבובת הילדה שלה. כל מה שהיא ראתה בי היה ההשתקפות שלה עצמה. להסתכל ממש אלי, ממש עלי, זה משהו שהעיניים האגוצנטריות שלה אף פעם לא הצליחו לעשות. תמיד היא מודדת את עצמה כשהיא מביטה בי. איך אפשר לראות בכלל שהילדה שלך זקוקה למשהו כשאת עסוקה בלבכות לה על כמה שאת מרגישה רע עם עצמך.
את באמת חושבת שלהגיד לי כמה אשמה את מרגישה מקרב אותך אפילו במילימטר למשהו שיכול להיות קרבה אמיתית? הרי זה מסתיים בזה שאני מנחמת אותך ומלמדת אותך איך להתמודד.
ילדה קטנה עיוורת ומסכנה שלא התבגרה אף פעם משחקת אותה אמא שלי ולוקחת קרדיט על כל מה שהצלחתי ללמוד למרות כל הנזק שהיא עשתה. זה כל כך מגעיל אותי שהיא זוקפת אפילו את זה לזכות עצמה.
הקטע הקשה הוא שאני מרחמת עליה. אני מבינה שהאגוצנטריות שלה נובעת מתוך קשיים רציניים. ילד שהתעללו בו יכול בקלות להפוך למתעלל בעצמו. אבל הוא יכול גם שלא להפוך לכזה. הוא יכול ללמד את עצמו או להעזר באחרים כדי ללמוד איך להתגבר על הבעיות שלו. ואת, בא לי להגיד לה, את אף פעם לא קמת ונלחמת בבעיות שלך. לא בשביל עצמך ולא בשביל המשפחה שלך. שנים על שנים את ממשיכה עם השקר הזה, עם העמדת הפנים הפחדנית הזאת. לפחות תוודאי שאת הבעיות שלך את לא מעבירה הלאה. לא הצלחת לפתור לעצמך את התסבוכת שנולדת לתוכה, אז לפחות אל תעשי ילדים. ילדים זה לא אמצעי להקלת הסבל שלך. זה לא צעצוע ולא עוגת קצפת להתנחם בה. זה לא משהו שקונים כדי למלא את המחסורים שלך. וכשעושים ילדים מהסיבות האלה, אל תתפלאי שהם מרגישים שזה מה שהם עבורך. צעצוע. מראה מזוייפת.
את לא אמא שלי. אני גדלתי בלי אמא. אני גדלתי עם אישה שרואה רק את עצמה. שלא יודעת לראות אף אחד אחר.
ככל שאת מתקרבת לזקנה אני מתקשה לדעת איך להתנהג איתך. האם לתת לך להזדקן למות בתוך אותה העמדת פנים שכל החיים חיית בה, או שלנקום ולנפץ לך אותה. הדחף להכאיב לך חזק אצלי. כל כך הרבה נזק גרמת לי.
אבל אני יודעת שאת לעולם לא תצליחי להבין באמת את הסיבות לרצון שלי לנפץ לך את התפיסה הדוחה שלך. את תמשיכי להרגיש מסכנה, כי זה כל מה שאת יודעת. את תמשיכי לראות רק את עצמך. זה מקרה אבוד.